הערכת התרומה והאפקטיביות של המחקר בתמיכת קרן שלם

Transcription

1 הערכת התרומה והאפקטיביות של המחקר בתמיכת קרן שלם חוקרת ראשית: רונה רפאלי-הירש המחקר נערך בסיועה של : שרון גנות, מנהלת ידע ושותפויות, קרן שלם הוגש במרץ 2018 מק"ט 232 /קרן שלם 1

2 תוכן עניינים תמצית... 4 תקציר מנהלים... 5 רקע ומטרה שלב א': מיפוי מחקרים בתמיכת הקרן נתונים כלליים מגזר הפונים מגמות לפי שנים מאפייני הבקשות שנדחו תכני המחקרים בתמיכת הקרן מוסדות וחוקרים רשויות המחקר שזכו לתמיכת הקרן חוקרים שזכו לתמיכת הקרן תחומי התמחות של החוקרים עלויות אזכורים עלויות לפי רשויות מחקר שלב ב': תפיסות ועמדות מומחים ובעלי עניין לגבי תרומת המחקרים ותפקיד הקרן בעיסוק במחקר איסוף המידע ממצאים חשיבות המחקר בתחום מש"ה לגיטימציה והכרה בתחום מש"ה תמיכה במחקר אקדמי והרחבת הידע השפעה על מדיניות דיאלוג והשפעה על השטח: איתור צרכים וליווי תכניות משיכת אנשי מקצוע לתחום תפיסת היחסים בין קרן שלם לבין העיסוק במחקר תפקידי הקרן בקידום מחקר קרן שלם כמקדמת מחקר, אך אינה מובילת מחקר קרן שלם כמרכז ידע תפקידים נוספים וצרכים של השטח מעורבות הקרן ביישום ממצאי מחקרים מיקוד בסוגיה מדיניות הקצאה תקציבית למחקר מדדי הצלחה לקרן שלם בתחום קידום המחקר

3 מהלכים להנגשת הידע המצטבר במחקרים וקהל יעד רלוונטי מיקוד בסוגיה טיב תרומת המחקר )בפועל וכפוטנציאל( מדדי הצלחה למחקרים סדרי עדיפויות וקריטריונים לתמיכה במחקרים ייזום נושאי מחקר )קול קורא( מחקרים בתמיכת הקרן ריכוז המלצות השותפים לדרך השאלות המרכזיות מסקנות, המלצות וכיווני פעולה The evaluation of the contribution and effectiveness of research supported by the Shalem 96...Fund נספחים נספח מס' 1: מספר הבקשות למענקי מחקר מקרן שלם לפי שנת ועדת המחקר נספח מס' 2: התפלגות הבקשות לפי סוג המחקר השוואה בין תקופות נספח מס' 3: סיבת הדחייה השוואה לפי סוג המחקר נספח מס' 4: ריכוז שמות החוקרים והמנחים שבקשותיהם נדחו על רקע איכות ההצעה* נספח מס' 5: שיעור הבקשות שנדחו על-ידי הקרן מתוך כלל הבקשות לפי שנת ועדת המחקר נספח מס' 6: התפלגות מספר הבקשות לפי רשות המחקר נספח מס' 7: ממוצע וסך העלות המאושרת )בש"ח( של בקשות שהוגשו לקרן לפי שנת ועדה נספח מספר 8: שמות המרואיינים ותפקידיהם בחלוקה לפי קבוצות עפ"י מעגל הממשק נספח מספר 9: מתווה לראיון עומק נספח מספר 10: מדברי המרואיינים - סיבות לחשיבות העיסוק בתחום המש"ה נספח מספר 11 מדברי המרואיינים נספח מספר 12: נספח מספר 13: טענות כנגד תפיסת קרן שלם כמובילת מחקר מדברי המרואיינים - היבטים בתפקידה של קרן שלם כמרכז ידע מדברי המרואיינים תפקידים נוספים של קרן שלם וצרכים של השטח נספח מספר 14: מדברי המרואיינים - סיבות להמשך התמיכה בתחום המחקר או הגדלתה נספח מספר 15: מדברי המרואיינים מדדי הצלחה לקרן שלם בתחום המחקר נספח מספר 16: מדברי המרואיינים - יישומיות המחקר כמדד הצלחה למחקרים נספח מספר 17: מדברי המרואיינים - הצעות לנושאים שכדאי לחקור נספח מספר 18: מדברי המרואיינים קריטריונים לתעדוף בין בקשות למענקי מחקר נספח מספר 19: מדברי המרואיינים מקורות חשיבות לייזום נושאי מחקר )קול קורא( נספח מס' 20: שותפים לדרך שהשתתפו במפגש החשיבה המקצועי

4 תמצית קרן שלם ביקשה ללמוד על מידת התרומה, האימפקט ו/או האפקטיביות של השקעתה של הקרן במחקר לאורך שנים ושל המחקרים בהם היא תמכה בתחום מש"ה. לשם כך, נערך מיפוי של המחקרים שהובאו לדיון בפני וועדת המחקר של קרן שלם במהלך השנים, בהיבטים שונים כגון: תכנים ונושאים, תקציב, חוקרים, כמות האזכורים של המחקרים בתמיכתה ועוד. כמו כן, נערכו ראיונות עם מומחים ובעלי עניין כדי לקבל תמונה על תפיסותיהם לגבי תרומת המחקרים האלו וכן לגבי תפיסת עצם התמיכה במחקר כאחד מתפקידה של הקרן. בעקבות עבודת המחקר נערך מפגש חשיבה מקצועי עם שותפים לדרך לדיון במספר שאלות שהקרן סימנה לקראת תיקוף ועדכון מדיניותה בנושא התמיכה במחקר. כל אלו מפורטים במסמך מתכלל זה, בשלושה חלקים. 4

5 תקציר מנהלים.1.2 א. ב. קרן שלם רואה חשיבות רבה בבחינת הפעולות שהיא מבצעת על פי מידת התרומה והאפקטיביות לשיפור איכות החיים של אנשים עם מוגבלות שכלית בישראל. בשל כך הקרן ביקשה ללמוד על מידת התרומה, האימפקט ו/או האפקטיביות של השקעתה של הקרן במחקר לאורך שנים ושל המחקרים בהם היא תמכה. מחקר הערכה שעסק בסוגיה זאת החל בשנת 2014 ובוצע בשני שלבים: בשלב הראשון נערך מיפוי מחקרים שהובאו לדיון בפני וועדת המחקר של קרן שלם במהלך כל שנות תמיכתה במחקר: המחקרים שנתמכו אופיינו בהיבטים שונים, נבחנו מגמות דגשים וסדרי עדיפויות, זוהו תכנים ונושאי מחקר בולטים, וכן מופו מוסדות, חוקרים, ותחומי דעת שזכו לתמיכה. כמו כן סוכמו נתונים אודות היקפי התמיכה במחקר של הקרן. במקביל, נערכה בחינת אזכורים, כמות הפרסומים הציטוטים וטיב המקורות, של המחקרים )למעט תזות( כאינדיקציה לתרומה לגוף הידע התיאורטי )הושלם בספטמבר 2014(. בשלב השני נאסף מידע - תפיסות ועמדות - של מומחים ובעלי עניין לגבי תרומתם של המחקרים בהם תמכה הקרן והאפקטיביות שלהם וכן לגבי תפיסת עצם התמיכה במחקר כאחד מתפקידה של הקרן )הושלם בינואר.) בעקבות המחקר, על שני חלקיו, קרן שלם גיבשה מספר שאלות לדיון, למפגש חשיבה מקצועי עם "שותפים 1 לדרך", במסגרת תיקוף ועדכון מדיניותה בנושא התמיכה במחקר כאחד מתפקידה. מסמך מתכלל זה מביא את ממצאי המיפוי )שלב א'(, תפיסות מומחים ובעלי עניין )שלב ב'( וכן את ריכוז המלצות השותפים לדרך. א. ב. ג. ד. ה. ו. ז. להלן ממצאים עיקריים המבוססים על מיפוי המחקרים )שלב א'(: בין השנים הוגשו לקרן שלם 253 בקשות למענקי תמיכה במחקר; מתוכן 65% אושרו )165= N ) וזכו למענק וכרבע נדחו )היתר בוטלו ביוזמת המגיש או נמצאות בבחינת הקרן(. הסיבה העיקרית לדחיית בקשות היא איכות ההצעה שהוגשה לקרן; קרוב למחצית מהבקשות שאושרו הן למענקים במסגרת תואר שני, - 37% למחקרים, ו- - 11% לעבודות במסגרת דוקטורט; הנושאים הפופולריים ביותר בהם עוסקים המחקרים הם: שילוב בקהילה, מטפלים וצוות, ילדים, מתבגרים, עמדות ותפיסות חברתיות )מבוסס על 132 מחקרים שתוייגו לפי תחום תוכן(. האוניברסיטאות הן הבולטות מבין המוסדות הפונים לקרן שלם )פניותיהן מהוות 77% מכלל הפניות(, ובראשן אוניברסיטת חיפה. בבחינת תחומי ההתמחות של החוקרים שהגישו בקשות למענקים לקרן, כמכלול, הדיסציפלינות הבולטות הן עבודה סוציאלית וחינוך. לאורך השנים אושר סך תקציב למחקר על-סך 5,476,449 )עלות מאושרת(. ממוצע העלות המוגשת לבקשה אשר אושרה עומד על 35,597 )נציין כי העלות המוגשת המקובלת למחקר במסגרת תואר שני היא 7,000 ובמסגרת תואר שלישי - 10,000 ) 5 1 כולל: נציגי הנהלה, נציגי רשויות, חברי וועדת המחקר, חברי וועדת יישום מחקרים, חוקרים, וצוות הקרן

6 ח. ט. א. ב. ג. ד. ה. לאורך שנים ניכרת מגמת עליה בהיקף הפניות לקרן לבקשת מענקי תמיכה למחקר, ובמקביל עלייה בהיקף הדחייה של בקשות למענקים. כמו כן, ניכרת עליה בתקציב הקרן המופנה לתחום המחקר בסך הכל וכן בתקציב הממוצע לבקשה. מתוך 64 מחקרים בתמיכת הקרן שנסקרו )ללא תיזות( נמצא כי 23 זכו לציטוטים אקדמיים, מחקרים - זכו לאזכורים לא אקדמיים. להלן הרעיונות המרכזיים שעלו בראיונות של 23 איש 2 )שלב ב'(. היה קונצנזוס בין המרואיינים בדבר חשיבות קידום המחקר בתחום מש"ה, מהטעמים הבאים: ובמקביל, 46 עצם העיסוק במחקר שם את המש"ה במרכז ותורם ללגיטימציה ולהכרה כמו גם להיכרות עם המש"ה בציבור; ראוי לעסוק במחקר ולחקור את תחום המש"ה אקדמית ככל תחום מקצועי-חברתי אחר; המחקר בתחום מאפשר להשפיע על המדיניות ולקבל החלטות מבוססות נתונים. למדיניות, בתורה, קשר הדוק למתרחש בשטח; המחקר בתחום מקדם דיאלוג עם השטח ולמידה הדדית: מחד, מספק מידע מחקרי שמאפשר להתאים את המענים למאפיינים ולצרכים של האוכלוסייה. מצד שני, מאפשר להבין את ההשלכות של המענים והשירותים הניתנים לה; העיסוק במחקר ומימונו יכולים להוות גורם משיכה של אנשי מקצוע לעסוק בתחום זה. כצפוי, קרן שלם מזוהה במיוחד עם העיסוק בתחום פיתוח תשתיות פיזיות ועם תחום השתלמויות וקורסים. למרות זאת, רוב "מרואייני העומק" הכירו את עיסוקה בתחום המחקר. תפקידה זה, של הקרן, פחות מוכר במעגלים רחבים יותר: בקרב עובדי הרשויות, הורים כמייצגי המשפחות וכן גורמי מקצועות הבריאות )שאינם בקשר תדיר איתה(. באופן כללי, הרושם הוא שהעיסוק במחקר כמו גם תמיכתה של הקרן בתחום חשובים מאוד ויש להשאיר את התקציב המוקדש לכך או להגדיל אותו בהתאם לצרכים בתחום זה וכן לאיזונים הרצויים מול תחומים אחרים. קרן שלם היא לא הגורם הבלעדי המזוהה עם קידום מחקר בתחום מש"ה; חלק מהמרואיינים הקשורים למשרד הרווחה ציינו כי מענה בתחום )בהתאם לצרכים ולדרישות שלהם( ניתן מאגף המחקר. יתרונותיה של הקרן, בהקשר זה, הם בייעודיותה לתחום המש"ה וכן בתקציביה. באופן כללי, רוב המרואיינים הסכימו כי לקרן שלם יש מקום מרכזי בקידום המחקר בתחום המש"ה בישראל. עם זאת, שלוש טענות מרכזיות עלו כנגד היותה של הקרן מובילת מחקר )אלא גוף תומך מחקר וחוקרים בתחום בלבד(: היא אינה מפתחת ידע בעצמה, אינה מקפידה מספיק על טיבו האקדמי ואף אינה מכתיבה את סדר היום המחקרי אלא נענית לרצונות החוקרים. לצד זאת, הקרן נתפסת כ"מרכז ידע" שכן היא משקיעה בניהול ידע ובאיגום הידע. שני מאפיינים מחזקים את מעמדה זה: היא ייעודית לתחום המש"ה ובעלת תקציבים שמאפשרים לה לפעול. גיבוש מרכז הידע תורם למיצובה של הקרן שמרכזית בתחום ומייצר שני תפקידים נוספים/נלווים:.6 2 המרואיינים מייצגים טווח רחב של מומחים ובעלי עניין בקידום מחקר בתחום מש"ה, כולל: חברי הנהלה ויושבי ראש ועדות המחקר, אנשי "שטח" מסגרות ועובדי מקצועות הבריאות, אנשי אקדמיה ומוסדות מכשירים, גורמים ברשויות וגורמי פיקוח, הורים לילדים בעלי מש"ה. 6

7 ו. ז. ח. ט. י. יא. ראשית, הקרן נתפסת כגורם "מתכלל" שיכול לגשר )בעזרת הידע שצברה( בין השטח, גופי ידע אחרים וקובעי המדיניות. שנית, הקרן נתפסת כבעלת ידע עשיר שיכול לסייע לה בקידום תפקידיה האחרים. אחת הביקורות שעלו היא שיש מקום להדק יותר את הממשק בין העיסוק המחקרי בתחום )במימון הקרן( לבין המתרחש בשטח מחד, ולבין צרכי המשרד ומובילי התחום מאידך. התפקיד המרכזי שהוזכר בהקשר זה, במיוחד מקרב מרואייני השטח הוא ליווי ומתן מענה מחקרי לשטח וכן מעורבות ביישום ממצאי המחקרים לטובת אוכלוסיית המש"ה. מרואיינים מקרב חברי הנהלה ויושבי ראש ועדות המחקר וכן מהרשויות ביקשו למקד את המענה המחקרי לצרכים ולדגשים שהם יתנו לאור תפיסתם לגבי הסוגיות המרכזיות בתחום. תפקיד מקביל, פחות משמעותי הוא סיוע לחוקרים ולאקדמיה בחיבור לשטח, מושאי המחקר. לשאלת מעורבות קרן שלם ביישום ממצאי המחקרים, הרוב ציינו כי אך טבעי שתהיה מעורבת, בין אם בעצמה או באמצעות מימון ייעודי. תפיסה זאת רווחת במיוחד בקבוצת השטח, אך גם בקרב מרואיינים אחרים, שרואים את חשיבותו של המחקר ותרומתו בעיקר ביכולת לטייב את עבודת השטח ולעזור לקובעי המדיניות לקבל החלטות מבוססות נתונים. עם זאת, היו אחרים שציינו כי ההחלטה לגבי המעורבות ביישום צריכה לנבוע מהסמכויות שהוקנו לקרן עפ"י חוק או מתכולת התפקיד המוגדרת. היו אף שהביעו חשש שמעורבות ביישום תצור עומס נוסף על הקרן. אחד המרואיינים הציע שהקרן תסתפק בהבאת ממצאי המחקרים לידיעת הגורמ/ים הרלוונטי/ים במשרד הרווחה ושהם אלו אשר יחליטו האם וכיצד לפעול ליישומם. באשר למדדי הצלחה אפשריים לקרן שלם כארגון - שיעידו על הצלחתה בתחום התמיכה במחקר ויסייעו לה להחליט האם להמשיך לתמוך באפיק זה - נראה כי יש בהם הד לטענות בדבר חשיבות המחקר בתחום ככלל ובחלקם אף הד לתפיסת תפקידי הקרן )בפועל או בפוטנציה(. המדדים שהוזכרו ע"י המרואיינים כוללים: כמות הידע בתחום )תוך הקפדה על איכותו(, כמדד המשקף את תפקידה של הקרן בקידום פיתוח ידע מקצועי בתחום עיסוקה; רמת התהודה של המחקרים והחשיפה של קהל יעד לידע המצטבר; שיפור במיצובו של תחום המש"ה, ובמסגרת זאת משיכת כוח אדם איכותי לעסוק בתחום; ולבסוף השפעה הלכה למעשה על התנהלות השטח מחד ועל המדיניות )תפיסות והחלטות של קובעי המדיניות( מאידך שבתורן מנווטות את כיווני המענה והשירותים שנותן השטח. לדברי המרואיינים הידע המצטבר ממחקרים מונגש כיום באמצעות מאגר הידע באתר הקרן או בחוברות הכוללות תקצירי מאמרים. היתרון במאגר הוא בזמינות וב"ידידותיות". הבעיה, בשני האמצעים, היא הדרישה מהקורא הפוטנציאלי לדעת שהידע נמצא שם ולהפגין אקטיביות בחיפוש. כל המרואיינים המליצו לנקוט באמצעים אחרים, אקטיביים יותר באופיים; ההמלצות העיקריות הן: קיום כנסים וימי עיון מבוססים ממצאי מחקר; שילוב ממצאי מחקרים עדכניים במסגרת ההכשרות וההשתלמויות של הקרן; ו"דחיפה" של עיקרי ממצאי מחקרים רלוונטיים )בגרסה מותאמת( למקבלי החלטות/ בפורומים רלוונטיים. הרושם הכללי הוא שקהל היעד לממצאי המחקרים רחב ומגוון, החל מאלו שנוגעים בעיסוקם השוטף באוכלוסיית המש"ה וכלה בכלל אוכלוסיית מדינת ישראל )היו שהמליצו לצור גרסאות מותאמות לקהלי יעד שונים(. 7

8 יב. יג. יד. טו. מדד הצלחה מרכזי למחקרים, שיכול להעיד על האימפקט / האפקטיביות של מחקר בעיני המרואיינים הוא מידת היישומיות של המחקר. לרוב המרואיינים מיקדו את היישומיות בהיבט של הפקת תובנות מחקריות שיתורגמו לפרקטיקות בשטח אך גם בהקשר לתובנות שיסייעו לעיצוב המדיניות וישפיעו, בתורן, על ההחלטות לגבי תכנון שירותים ופיתוחים עתידיים. מידת היישומיות כמדד מרכזי להצלחת המחקר עולה בקנה אחד עם תפיסת תפקידה של קרן שלם כמי שצריכה להיות מכוונת לשטח. המדד המתמקד בהגדלת הידע התיאורטי ותרומה לגוף הידע נתפס כחשוב מאוד בקרב רוב המרואיינים מקבוצת האקדמיה, אך פחות בקרב מרואיינים אחרים. הדעה הרווחת הייתה כי קרן שלם צריכה לקבוע סדרי עדיפויות וקריטריונים לתמיכה במחקרים )בהינתן שסך התקציב מוגבל(. הרוב ציינו כי אלו צריכים להיקבע בהתאם לאג'נדה של הקרן. שני מרואיינים הקשורים למשרד הרווחה חשבו שעליו לקבוע את סדרי העדיפויות ושהקרן תממש אותן. לבסוף בודדים הציעו לשמור על גבולות גמישים יותר בהחלטה על אופן הקצאת מענקי המחקר. שני קריטריונים ספציפיים שבלטו לצורך תעדוף בין בקשות הם נושא המחקר )ובמיוחד הרלוונטיות שלו לאג'נדה של הקרן והחדשנות שבו(, ומידת ההתכנות היישומית של המחקר. בודדים הזכירו גם את האיכות המחקרית כקריטריון חשוב לתעדוף. ייזום נושאי מחקר )באמצעות קול קורא למשל( הינו ביטוי לקביעת סדרי עדיפויות לתמיכה במחקר בהיבט הנושאי. רוב המרואיינים תמכו בקידום יוזמה כזאת מצד קרן שלם מהטעמים הבאים: כהזדמנות עבור הקרן להגדיר אג'נדה בתחום המחקרי ולשקף אותה וכך אף לסייע במיצוב הקרן בתחום; כדי להתאים את נושאי המחקר לצרכי המשרד מחד והשטח מאידך, כך שישפיעו גיבוש המדיניות ועל הפרקטיקה; מתוקף תפקידה כמומחה / "מרכז ידע" הקרן נתפסת כמי שיכולה לחדד את הצורך המחקרי ולהכווין מחקר נוסף בהתאם. מרואיינים מקבוצת האקדמיה בעיקר )אך לא רק( נרתעו מהכוונת המחקר )"קול קורא"( בשם חופש המחקר והמגוון, וההזדמנות לצור פריצות דרך דווקא מן המחקר האקדמי ולא מה"מוזמן". רוב המרואיינים לא ידעו לציין שמות מחקרים אשר נתמכו על ידי קרן שלם. חלקם ציינו במפורש כי אינם מכירים מחקרים בתחום. אחרים ציינו כי הם מכירים מחקרים בתחום אך לא ידעו להעיד האם הם נעשו בתמיכת הקרן. אלו שהזכירו שמות מחקרים היו במיוחד מקרב מרואייני השטח שהשתמשו בהם לצורך למידה או גיבוש נייר עמדה בסוגיה שבה עסקו ומשיבים מהאקדמיה/ מוסדות מכשירים או מארגונים אחרים שבתפקידם קרובים לעיסוק המחקרי לאור הכרות אישית עם המחקר / החוקר, או הכרות עם המאמר במסגרת העבודה השוטפת. בעקבות ממצאי המחקר הקרן הגדירה מספר שאלות שהעסיקו אותה כחלק מתיקוף ועדכון מדיניותה בנושא, שעוסקות במהות, ו/או באופן היישום. התקיים מפגש מקצועי להצגת ממצאי המחקר ושיתוף בחשיבה. אלו המסקנות וההמלצות המרכזיות שעלו במפגש: א. ב. מומלץ לקרן שלם לחדד את המטרה שלשמה הוקמה קרן המחקרים - בין תרומה לידע לבין השפעה )על השדה ועל הפרקטיקות בשטח(; בהתאם, לעדכן את מטרות הקרן ולתקשר אותן. אך המטרה היא פיתוח ידע - אזי התהליכים הקיימים כיום הינם טובים דיים. אך בעוד שנוצר ידע בזכות המימון מטעם הקרן, הרי שהוא לא עונה מספיק טוב לצרכי השטח וייתכן שלכן הוא לא מספיק מעניין ומוטמע שם )ולפיכך לוקה בחסר ביכולתו להשפיע(..7 8

9 ג. ד. ה. ו. ז. ח. ט. קרן שלם - כמי שמקושרת לרשויות, לשטח, לאנשים עם מוגבלויות, ולמשרד נתפסת דווקא ככזאת אשר יכולה לכנס את הגורמים הרלוונטיים לשלב היישום ולהניע אותו )וכך להגדיל את האימפקט(. כדי להגדיל את ההשפעה על השטח מומלץ לייצר מעורבות ועניין בתוצר: לשתף את נציגי השטח )רשויות וכן מסגרות( וקובעי המדיניות כבר בשלב קביעת נושאי המחקר וכן לקדם אג'נדה מוצהרת שתקבע עם השותפים )במסגרת "קול קורא" לנושאי מחקר משמעותיים; עלתה אף מתכונת פעולה אפשרית לכך(. זאת, לצד שמירה על חופש המחקר ופתיחות שתניב אולי מחקרים "מסוג אחר" )המינון יקבע ע"י הקרן, עם העדפה ליותר קולות קוראים(. שני הקריטריונים משמעותיים לבחירת המחקרים צריכים להיות חדשנות וישימות. עוד הומלץ לעודד שיתופי פעולה בין מספר מוסדות אקדמיים ואולי אף קשרים בינלאומיים, לטובת חשיפת הידע. נראה שכיום קיימת בעיה בהנגשת ממצאי המחקרים )שגם משליכה על אימפקט לא מספיק(: מאגר הידע, כקונספט, משמעותי, אך בפועל המחקרים עצמם לא מוכרים מספיק. הומלץ להנגיש את הממצאים באופן שונה לקהלי יעד שונים ואף לתכלל ממצאים כדי לקדם מודעות והבנת עומק של סוגיה רלוונטית לשטח. בתכלול, לקרן תפקיד חשוב כ"מתווך" בהנגשה )ובעיבוד(. עלתה אף הצעה לשינוי מבני של הקרן מחלוקה לפי תחומי פעילות לחלוקה לפי ציר נושאי - שיכול לתמוך בכך. כמו כן, עלתה המלצה לבחון באילו מקרים קיימים פערי ידע בלבד בשטח, עליהם ניתן לגשר באמצעות הנגשה של ידע שכבר קיים באקדמיה באילו מקרים יש חוסר ידע שאמנם דורש פיתוח ומחקר ייעודי. עלה כי אחד הקשיים של השטח בחשיפה ובהעמקה בממצאי המחקר היא פניות, זמן וגם לבעיה זאת הוצעו מספר פתרונות קונקרטיים. לסוגיית האיכות האקדמית של המחקרים, הממצא בדבר הספק שהטילו חלק מהמרואיינים בטיבם הפתיע את הפורום. בכל מקרה, הישימות חשובה מרמת העמידה בקריטריונים אקדמיים אך הוצעו מספר מנגנונים קונקרטיים שיכולים לתרום להקפדה על האיכות האקדמית. הפרום אף ראה חשיבות להמשך התמיכה בעבודות תיזה ודוקטורט כדי לגדל "דור צעיר" של חוקרים בתחום המש"ה. 9

10 רקע ומטרה קרן שלם ביקשה ללמוד על מידת התרומה, האימפקט ו/או האפקטיביות של השקעתה של הקרן במחקר לאורך שנים ושל המחקרים בהם היא תמכה; ממצאים אלו יסייעו לקרן לגבש עמדה לגבי המשך מדיניות התמיכה במחקרים בתחום. המחקר נחלק לשני שלבים:.1.2 בשלב הראשון, שהושלם בספטמבר 2014, מופו המחקרים שהובאו לדיון בפני וועדת המחקר של קרן שלם במהלך כל שנות תמיכתה במחקר, 3 עפ"י מדדים שונים. כמו כן, נערכה בחינת אזכורים נבדקו כמות הפרסומים והציטוטים וטיב המקורות, של המחקרים )למעט תזות( בהם תמכה הקרן, כאינדיקציה לתרומה לגוף הידע התיאורטי. השלב השני התמקד באיסוף מידע )תפיסות ועמדות( של מומחים ובעלי עניין לגבי מידת התרומה, האימפקט ו/או האפקטיביות של המחקרים בהם תמכה קרן שלם וכן מקומה של התמיכה במחקר כאחד מתפקידי הקרן. לאחר השלמת המחקר על שני שלביו נערך מפגש מקצועי עם שותפי הקרן כדי לדון במספר שאלות עקרוניות שהנהלת הקרן הגדירה בעקבות ממצאי המחקר, חלקן קשורות לעצם העיסוק במחקר, וחלקן לסוגיית היישום. ***מסמך זה מתכלל את ממצאי המחקר על שני שלביו, ובחלקו האחרון יפורטו מסקנות והמלצות השותפים שעלו במפגש המקצועי לאור הממצאים*** נסקרו כלל בקשות המענק למחקר שהוגשו לקרן שלם בין השנים )253=N(, מטרת המיפוי הייתה לאפיין את המחקרים בהם תמכה הקרן, לבחון מגמות דגשים וסדרי עדיפויות; תכנים ונושאי המחקר; מוסדות, חוקרים, ותחומי הדעת שלהם, והיקפי התמיכה.

11 שלב א': מיפוי מחקרים בתמיכת הקרן להלן יוצגו ממצאי מיפוי המחקרים בתמיכת הקרן; נסקרו כלל הבקשות שהוגשו לקרן שלם בין השנים מטרת המיפוי הייתה לאפיין את המחקרים בהם תמכה הקרן, לבחון מגמות דגשים וסדרי עדיפויות; תכנים ונושאי המחקר; מוסדות, חוקרים, ותחומי הדעת שלהם, והיקפי התמיכה. נתונים כלליים בין השנים הוגשו לקרן שלם בקשות למענקי תמיכה במחקר. מתוך כלל הבקשות שהוגשו לקרן, 65% אושרו וזכו למענק וכרבע נדחו. בלוח מספר 1 מוצגת התפלגות סוגי המחקרים לגביהם הופנו בקשות למענקים לקרן ובלוח מס' 2 מפורט סטטוס אישור הבקשות נכון לסוף אפריל 2014 )ראה לוחות מס' 1 ו- 2 (. לוח מס' 1: כלל הבקשות למענקי מחקר מקרן שלם, לפי סוג המחקר מתוך כלל הבקשות סוג המחקר מחקר תואר שני תואר שלישי הערכה סקירת ספרות סקר סה"כ מספר בקשות התפלגות באחוזים 50% 39% 9% 1% 1% 1% 100% כפי שניתן לראות בלוח מס' 1 בהתייחס לכלל הבקשות למענק מחקר שהוגשו לקרן - מחצית הוגשו לקבלת מענק למחקר, - 39% לעבודות שנעשו במסגרת תואר שני ו- 9% - לעבודות דוקטורט. בהיקפים קטנים מאוד הופנו לקרן אף בקשות 5 למענקים לביצוע הערכה, סקירת ספרות אקדמית וסקר )סה"כ 7 בקשות מתוך 253 הן משלושת הסוגים האחרונים( איסוף הנתונים ועדכון קובץ המחקרים שהוגשו לתמיכת הקרן בוצע עד לסוף אפריל 2014, לפיכך הממצאים אינם משקפים את תמיכת הקרן במחקר לאורך כל שנת הכוונה למחקר הערכה המלווה פרויקט, תוכנית או קורס.

12 לוח מס' 2: כלל הבקשות למענקי מחקר מקרן שלם לפי סטטוס אישור סטטוס אישור הבקשה "סגור" הבקשה אושרה והמחקר הסתיים מספר בקשות למענקים מתוך כלל הבקשות התפלגות באחוזים 51% 14% 24% 5% 5% 100% "פתוח" הבקשה אושרה, המחקר טרם הסתיים "נדחה" הבקשה למענק לא אושרה "בוטל" הבקשה בוטלה ביוזמת המגיש "בבחינה" טרם הוחלט אם לאשר או שלא לאשר את הבקשה* סה"כ *כל הפניות הן משנת כפי שניתן לראות בלוח מס' 2, 65% מכלל הבקשות שהופנו לקרן אושרו )מרביתן כבר הסתיימו(, כרבע מהבקשות נדחו, 5% מהמקרים הבקשה בוטלה ביוזמת המגיש, וב- 5% מהמקרים הבקשה עדיין בבחינת קרן שלם וטרם הוחלט אם לאשר או שלא לאשר אותה. בלוח מספר 3 מוצגים סוגי הבקשות למענקים שהוגשו לקרן שלם עבור הבקשות שאושרו בלבד )ראה לוח מס' 3(. לוח מס' 3: בקשות שאושרו, לפי סוג המחקר סוג המחקר מחקר תואר שני תואר שלישי הערכה סקירת ספרות סקר סה"כ מספר בקשות מתוך הבקשות שאושרו התפלגות באחוזים 37% 48% 11% 1% 1% 2% 100%

13 ניתן לראות כי קרוב למחצית מהבקשות שאושרו הן למענקים במסגרת תואר שני, - 37% למחקרים, ו- - 11% לעבודות במסגרת דוקטורט. השוואת התפלגות סוגי המחקרים שאושרו )בלוח 3( לכלל הבקשות שהוגשו )בלוח 1(, מלמדת כי בקרן קיימת נטייה לאשר יותר מענקים לעבודות במסגרת תואר שני ופחות מענקים למחקרים: בעוד 50% מהבקשות שהוגשו לקרן הן מסוג מחקר, 37% בלבד מהבקשות שאושרו הן מסוג זה. לעומת זאת, בעוד 39% מהבקשות שהוגשו לקרן הן מסוג עבודות במסגרת תואר שני, 48% מהבקשות שאושרו הן מסוג זה. בקנה אחד, נמצא כי מתוך 61 הפניות אשר נדחו, 75% הם בקשות מענק למחקרים, - 20% בקשות במסגרת עבודה לתואר שני ו- 5% - בקשות במסגרת עבודת דוקטורט. מגזר הפונים מתוך 253 פניות לקרן שלם, )92%( 233 הן של דוברי עברית, 19 של דוברי ערבית ו- 1 של אמריקאי. בלוח מס' 4 מוצגת התפלגות סוג הבקשות עבור כל מגזר-שפה בנפרד )ראה לוח מס' 4(. לוח מס' 4: הבקשות למענקי מחקר מקרן שלם, לפי סוג המחקר בחלוקה לפי מגזר שפה מתוך כלל הבקשות סוג המחקר מחקר תואר שני תואר שלישי הערכה סקירת ספרות סקר סה"כ דוברי עברית 53% 36% 8% 1% 1% 1% 233 דוברי ערבית 5% 79% 16% 19 כפי שניתן לראות בלוח 4, בקרב דוברי עברית כמחצית מהפניות הן בבקשה למענק למחקר, - 36% בקשה למענק במסגרת תואר שני והיתר למענקים לסוגים שונים של מחקרים. לעומת זאת, בקרב דוברי ערבית רוב הפניות היו למענקים במסגרת תואר )79% לתואר שני ו- 16% לתואר שלישי(. בבחינת סטטוס הבקשות לפי מגזר שפה, נמצא ש- 64% מהבקשות של דוברי עברית אושרו לעומת 89% מהבקשות של דוברי ערבית שאושרו. סביר להניח, שיש לכך קשר לסוג הבקשה )שהרי כפי שכבר צוין לעיל קיימת נטייה לאשר יותר בקשות למענקים בתואר שני(. 13

14 מגמות לפי שנים לאורך שנים ניכרת מגמת עליה בהיקף הפניות לקרן לבקשת מענקי תמיכה למחקר. בלוח מס' 5 מוצגות מספר הבקשות 6 שהופנו לקרן בחלוקה לפי תקופות )ראה לוח מס' 5(. בנספח מס' 1 מוצגות מספר הבקשות שהופנו לקרן בכל שנה )לפי שנת ועדת המחקר(. לוח מס' 5: בקשות למענקי מחקר מקרן שלם לפי תקופות מתוך כלל הבקשות מספר בקשות למענקים התפלגות באחוזים 6% 14% 37% 43% 100% תקופה עד 2000 )כולל( ועד היום סה"כ כפי שניתן לראות בלוח מס' 5, עד שנת 2000 הוגשו לקרן 15 בקשות למענקים בלבד, המהוות 6% מכלל הבקשות. ב- 4 השנים האחרונות, לעומת זאת )החל מ ועד היום( הוגשו לקרן 103 בקשות, המהוות 43% מכלל הבקשות. בחינת 7 סוגי הבקשות שהופנו לקרן לפי תקופות, מעלה כי עם השנים גדל היקף הבקשות למענקי מחקר על חשבון הבקשות למענקים במסגרת תואר שני: עד שנת 2005, 75% מהבקשות שהוגשו הן במסגרת תואר שני. לעומת זאת, משנת 2006 ואילך 57% מהבקשות הן מענקים למחקר, - 33% לתואר שני ו 10% - לדוקטורט. טבלת הנתונים במלואה מוצגת בנספח מס' 2. במקביל לעלייה בהיקף הבקשות שהופנו לקרן, ניכרת גם עלייה בהיקף הדחייה של בקשות למענקים. בלוח מס' 6 מוצגות 8 מספר הבקשות שאושרו לעומת מספר הבקשות שנדחו ע"י הקרן בחלוקה לפי תקופות )ראה לוח מס' 6(. 6 עיבוד הנתונים נעשה על בסיס שנת ועדת המחקר. ל- 11 בקשות לא אותרה שנת ועדת המחקר, אם כי ניתן להניח שאלו בקשות שהופנו בשנים הראשונות לעיסוקה של הקרן במחקר. 7 חושב מתוך בקשות למענקי מחקר או למענק במסגרת עבודה לתואר אקדמי בלבד, בשל המספר הקטן של בקשות מסוגים אחרים. 8 ראה הערה מס' 3 לעיל. 14

15 לוח מס' 6: שיעור הבקשות שאושר / נדחו, לפי תקופות מתוך כלל הבקשות תקופה אושרו נדחו היתר* 0% 0% 100% עד 2000 )כולל( 9% 0% 91% % 23% 69% % 39% 46% 2011 ועד אמצע סה"כ *הערה: "היתר" - כולל בקשות שבוטלו או נמצאות בבחינה כפי שניתן לראות בלוח מס' 6, עד שנת 2005 לא נדחתה אף בקשה שהופנתה לקרן, בין השנים נדחו 23% מהפניות ובין השנים 2011 ועד אמצע 2014 נדחו 39% מהפניות )למעשה, היקף הפניות שנדחו יכול להיות אף גדול יותר אם מתוך אלו שכיום בבחינה חלקן יידחו(. בבדיקה נוספת נמצא כי בשתי התקופות ) ו עד 2014( שיעור הדחיות גדול יותר כאשר מדובר במחקרים )היקף הפניות למענקי מחקר שנדחו עומד על 71% ו- 77% בהתאמה(. מאפייני הבקשות שנדחו כאמור, 61 בקשות לקבלת מענק נדחו, החל משנת 2008 כאשר ניכרת מגמת עלייה בהיקף הדחייה עם השנים )זאת במקביל למגמת עלייה בהיקף הפניות לקרן(. מתוך כלל הבקשות שנדחו, 46 הן בקשות מענק למחקרים, - 12 בקשות מענק במסגרת תואר שני ו- 3 בקשות במסגרת דוקטורט. בלוח מספר 7 מוצגת התפלגות הסיבות לדחיית בקשות למענקי מחקר )ראה לוח מס'.)7 לוח מס' 7: סיבות לדחיית בקשות למענקי מחקר מתוך הבקשות שנדחו סיבת הדחייה איכות ההצעה סדרי עדיפויות אוכלוסיית יעד לא רלבנטית סוגיות תקציביות לא רלבנטי לתחומי עניין של הקרן חוות דעת מעריך חיצוני סה"כ מספר בקשות למענקים התפלגות באחוזים 52% 16% 11% 11% 5% 3% 100% 15

16 כפי שניתן לראות בלוח 7 הסיבה העיקרית לדחיית בקשות לקבלת מענקים היא איכות ההצעה שהוגשה לקרן )52% מהבקשות נדחו על רקע זה(. שתי בקשות נוספות נדחו על רקע חוות דעת מעריך חיצוני )מתוך 7 בקשות בסך-הכל שנשלחו למעריך חיצוני(. בהיקפים קטנים יותר עלו גם הסיבות: סדרי עדיפויות של הקרן )16%(, אוכלוסיית יעד לא רלבנטית וסוגיות תקציביות )11% בכל קטגוריה(. כמו כן, נעשתה השוואה של סיבת הדחיה בין בקשות מענק למחקרים לבין בקשות מענק לעבודות לתואר שני ונמצא כי דחייה על רקע איכות ההצעה מאפיינת יותר את בקשות המענק לתואר שני )43% לעומת 83% מהבקשות בהתאמה נדחו על רקע זה(. לעומת זאת, דחיית הבקשה על רקע סדרי עדיפויות, סוגיות תקציביות וחוסר עניין של הקרן מאפיין רק מחקרים. טבלת הנתונים במלואה )סיבת הדחיה לפי סוג מחקר( מוצגת בנספח מס' 3. נערכה בדיקה של שמות החוקרים והמנחים במקרים של בקשות שנדחו על רקע איכות ההצעה: בין החוקרים שבקשתם נדחתה על רקע זה חזרו מאיר לוטן )4 מחקרים( דובדבני אילנה )2 מחקרים(, וארליך עדנה )2 מחקרים(. יש מקום לציין כי מאיר לוטן ודובדבני אילנה בולטים יותר גם בקרב כלל החוקרים שבקשותיהם אושרו לבסוף. רשימת שמות החוקרים והמנחים שבקשותיהם נדחו על רקע איכות ההצעה במלואה מופיעה בנספח מס' 4. בבדיקה נוספת של שיעור הבקשות שנדחו מתוך כלל הבקשות שהוגשו לפי שנת ועדת המחקר לא נמצאה מגמה ברורה; נציין כי שיעור הדחייה גבוה במעט בשנת 2011 )ובמידת מה גם בשנים 2009 ו- 2013(. הנתונים במלואם מופיעים בנספח מס'.5 בלוח מס' 8 מופיעה העלות המוגשת הממוצעת של הבקשות שנדחו לעומת כלל הבקשות )ראה לוח מס' 8(. לוח מס' 8: ממוצע עלות מוגשת השוואה בין בקשות שנדחו לכלל הבקשות מתוך הבקשות שנדחו סיבת הדחייה עלות מוגשת כלל הבקשות בקשות שנדחו 81,319 ש"ח 61 52,415 ש"ח 252 סה"כ בקשות כפי שניתן לראות בלוח 8 ממוצע העלות המוגשת של בקשות שנדחו גדולה מזאת של כלל הבקשות )כולל אלו שנדחו( פי 1.5. יחד עם זאת, יש לזכור כי שיעור המחקרים שנדחו גדול משיעור הבקשות למענקים במסגרת תואר שני שנדחו; מבחינת עלויות, המענק לעבודות תואר שני עומד על 7,000 בלבד, ואילו המענק למחקרים משתנה. לפיכך, ייתכן שהפער בעלויות קשור )בין היתר לפחות( להבדל בין סוגי הבקשות שהוגשו לקרן ו/או נדחו. 16

17 תכני המחקרים בתמיכת הקרן בקובץ הנתונים ל מחקרים הוצמדו תגיות המשקפות, לרוב, את תחומי התוכן בהם עוסקים המחקרים ובחלקן את אוכלוסיית היעד למחקר )סה"כ 41 נושאים(. לרוב המחקרים )יותר מ- 100 ( הוצמדו לפחות 4 תגיות, וחלקם זכו אף ל- 9 תגיות. בסה"כ 132 המחקרים קיבלו 581 תגיות. בלוח מס' 9 מוצגות התגיות לפי שכיחותן, והן משקפות את היקף העיסוק בכל אחד מ הנושאים במחקרים. לוח מס' 9: נושאי המחקרים, לפי תגיות )מסתכם ליותר מ- 100% מכיוון שכל מחקר יכול היה לקבל יותר מתגית אחת( "תגית" נושא המחקר שיעור המחקרים בתחום "תגית" נושא המחקר שיעור המחקרים בתחום 10% 26% שילוב בקהילה מעונות פנימייה 9% 23% מטפלים וצוות נכויות התפתחותיות 9% 22% ילדים היחידה המשפחתית 8% 22% מתבגרים היבטים ארגוניים של שירותים 8% 21% עמדות ותפיסות חברתיות מזדקנים 7% 17% משה קל-בינוני -אימוניים משה קל - חינוכי שיקומי 6% 17% שיטות טיפול ואביזרים תומכים פעוטות 6% 17% הורות היבטים נפשיים 5% 16% דיור בקהילה עובדים סוציאליים 4% 16% היבטים תקשורתיים משה קשה-עמוק -סיעודיים 4% 16% היבטים קוגניטיביים שירותים רפואיים 4% 15% בוגרים )21 ומעלה( זוגיות והורות 4% 15% איכות חיים מציאות מדומה 3% 14% פנאי פגיעה וניצול 3% 14% תעסוקה מדיניות וממשל 2% 14% תסמונות משה בינוני - קשה -טיפוליים 2% 13% חינוך מעברים 2% 12% היבטים פיזיולוגיים חקיקה וזכויות 1% 12% אימהות משפחה אומנת 1% 11% 10 מגזרים בחברה מחקר, הערכה ומדידה 11% היבטים רגשיים -דימוי עצמי מתוכם 130 מחקרים "סגורים" ושניים עדיין "פתוחים". 10 בבדיקת עומק נמצא ש- 14 מחקרים עוסקים במגזרים בחברה, מתוכם 9 במגזר הערבי, 2 במגזר הבדואי, 2 במגזר החרדי ואחד במגזר האתיופי. 17 9

18 כפי שניתן לראות בלוח 9, נושאים הפופולריים ביותר הם: שילוב בקהילה, מטפלים וצוות, ילדים, מתבגרים, עמדות ותפיסות חברתיות )כל נושא מאפיין יותר מ- 20% מהמחקרים(. במדרג השני עלו הנושאים: משה קל-בינוני אימוניים, שיטות טיפול ואביזרים תומכים, הורות, דיור בקהילה, היבטים תקשורתיים, היבטים קוגניטיביים, בוגרים בני 21 ומעלה, איכות חיים, פנאי, תעסוקה, תסמונות, חינוך, היבטים פיזיולוגיים, אימהות, מגזרים בחברה והיבטים רגשיים -דימוי עצמי )כל נושא מאפיין בין 17%-11% מהמחקרים; מוצג בסדר יורד(. יתר הנושאים מאפיינים 10% מהמחקרים או פחות. בבדיקה נוספת נערכה השוואה בשכיחות התגיות לפי סוג המחקר. בלוח מס' 10 מוצגות תגיות שאפיינו לפחות 20% מהמחקרים שבוצעו באחד מסוגי המחקר, תוך השוואה לשכיחות תגיות אלו בסוגי מחקר אחרים )ראה לוח מס' 10(. לוח מס' 10: תגיות שכיחות השוואה לפי סוג המחקר "תגית" נושא המחקר מחקר מתוך הבקשות שתוייגו* תואר שני תואר שלישי 18% 15% 31% מטפלים וצוות 27% 18% 29% ילדים 27% 18% 29% מתבגרים 0% 12% 25% בוגרים )21 ומעלה( 18% 2% 25% היבטים פיזיולוגיים 18% 10% 25% היבטים קוגניטיביים 9% 13% 22% משה קל-בינוני -אימוניים 9% 30% 22% שילוב בקהילה 36% 8% 20% שיטות טיפול ואביזרים תומכים 27% 0% 4% שירותים רפואיים 0% 28% 14% עמדות ותפיסות חברתיות 9% 21% 12% הורות סה"כ מחקרים *בשל מספר הבקשות הקטן במסגרת תואר שלישי יש להתרשם מהמגמות בלבד ולהזהר בהסקת המסקנות. כפי שניתן לראות בלוח 10, מחקרים נוגעים במגוון רחב יותר של נושאים. מעל 20% מהמחקרים ומעבודות התואר השלישי עסקו בנושאים: ילדים, מתבגרים, שיטות טיפול ואביזרים תומכים. מגמות ייחודיות שעלו הן העיסוק בשירותים רפואיים שבולט רק בעבודות דוקטורט. לעומת זאת, העיסוק בעמדות ותפיסות חברתיות וכן בהורות בולטים במיוחד בעבודות שנעשו במסגרת תואר שני. 18

19 מוסדות וחוקרים בפרק זה נציג נתונים שעלו לגבי רשויות המחקר והחוקרים הבולטים שזכו לתמיכת קרן שלם. כמו כן, נציג את תחומי ההתמחות הבולטים בקרב החוקרים אשר הפנו בקשות לקרן ונתמכו על-ידה. רשויות המחקר שזכו לתמיכת הקרן בסך-הכל, לאורך השנים בהם תמכה קרן שלם במחקר, פנו אליה בבקשה למענקי מחקר 37 רשויות מחקר. בלוח מס' 11 מוצגת התפלגות הפניות לפי סוג רשות המחקר )ראה לוח מס' 11(. לוח מס' 11: היקף הפניה לבקשות למענקי מחקר לפי סוג רשות המחקר סוג רשות המחקר אוניברסיטה מכללה מכללה לחינוך אוניברסיטה זרה או שלוחה מרכז רפואי-התפתחותי מכון או מרכז מחקר עמותה או גוף העוסק באנשים עם מוגבלויות אחר סה"כ פניות למענקים התפלגות הבקשות למענקים 77% 5% 4% 2% 4% 3% 2% 3% 253 כפי שניתן לראות בלוח מס' 11, הבולטות בין הפונים לקרן שלם הן האוניברסיטאות, שפניותיהן מהוות 77% מכלל הפניות. פניות ממכללות )ואוניברסיטאות זרות( מהוות 11% מהפניות. יתר הפניות לקרן, בהיקפים קטנים, הן של מרכזים רפואיים ו/או רפואיים-התפתחותיים, מכוני מחקר מסוגים שונים, עמותות או גופים העוסקים באנשים עם מוגבלויות וגופים עצמאיים / עסקיים. בלוח מס' 12 מוצגת התפלגות הפניות של כל אחת מהאוניברסיטאות לקרן שלם, מתוך סך הפניות של האוניברסיטאות, החלק הארי במוסדות הפונים לקבל מענקים )ראה לוח מס' 12(. 19

20 לוח מס' 12: היקף הפניה לבקשות למענקי מחקר לפי אוניברסיטה אוניברסיטה אוניברסיטת חיפה אוניברסיטת בר אילן אוניברסיטת תל אביב האוניברסיטה העברית אוניברסיטת בן גוריון אוניברסיטת אריאל הטכניון מכון טכנולוגי לישראל סה"כ פניות למענקים )אוניברסיטאות בלבד( התפלגות בקשות למענקים 40% 26% 12% 9% 6% 6% 1% 196 המובילה בין האוניברסיטאות בכמות הפניות לקרן היא אוניברסיטת חיפה )40% מכלל הפניות של האוניברסיטאות(, אחריה אוניברסיטת בר-אילן )26%( ואחריה אוניברסיטת ת"א )12%(. יתר האוניברסיטאות פנו בהיקפים קטנים יותר. בנספח מס' 6 מוצגת התפלגות מספר הפניות של כל רשות מחקר לקרן שלם. חוקרים שזכו לתמיכת הקרן בסך-הכל, לאורך השנים בהם תמכה קרן שלם במחקר, פנו אליה בבקשה למענק מחקר 254 חוקרים: 197 בבקשה אחת בלבד למענק והיתר )57 חוקרים( יותר מפעם אחת )בסך הכל הם הופיעו על בקשות למחקרים 217 פעמים(. קובץ הנתונים אורגן כך שלכל מחקר נרשם חוקר ראשי אחד )החוקר אשר שמו מופיע ראשון בין הפונים על גבי הבקשה(, וחוקר משני נרשם אף שם המנחה. 11 אם היה חוקר נוסף. במקרים בהם הוגשה בקשה למענק במסגרת עבודה לתואר )שני או שלישי( לכל בקשה בלוח מס' 13 מופיעים החוקרים/ מנחים שהפנו הכי הרבה בקשות לקרן )3 בקשות ויותר(. לצד שם כל חוקר מוצגים מספר המחקרים בהם שמו מופיע כחוקר ראשי, מספר הפעמים בהם שמו מופיע כחוקר משני, מספר הפעמים בהם שמו מופיע כמנחה עבודה במסגרת תואר שני או שלישי ומספר הפעמים בהם שמו מופיע בסך הכל )כלומר על גבי כל הבקשות שהופנו לקרן, ללא קשר לתפקידו במחקר( ]ראה לוח מס' 13[ אם היו יותר משני חוקרים שמות החוקרים הנוספים לא הוכנסו לקובץ.

21 לוח מס' 13: חוקרים דומיננטיים בבקשות שהופנו לקרן מתוך כלל הבקשות שם החוקר מופיע כחוקר ראשי מופיע כחוקר משני מופיע כמנחה מופיע סה"כ* ליפשיץ-והב חפציבה דובדבני אילנה רייטר שונית 11 7 רימרמן אריק יילון חיימוביץ שירה 9 8 לוטן מאיר פינדלר ליאורה ורנר שירלי 5 3 ברזון מרים 5 3 וייס תמר 5 4 זק"ש דליה 5 3 שוורץ חיה 4 4 אזרחי יעקב 4 3 הלוי יונתה 4 3 כרמלי אלי 4 חצרוני אורית 3 3 הוס אפרת 3 מנדלר דליה 3 3 עדן סיגל 3 3 רוזינר אילן 3 מנור בנימיני איריס *מכיוון שבכל עמודה בטבלה מוצגות הבקשות שהציע החוקר רק אם הוא הציע 3 בקשות או יותר בתפקידו זה, לעיתים הסה"כ מסתכם למספר גדול מהסכום. 21

22 כפי שניתן לראות בלוח 21 13, חוקרים נוהגים לפנות אל קרן שלם תדיר )הפנו 3 בקשות או יותר(; החוקרים הבולטים ביותר בין הפונים לבקש מענקי מחקר הם: ליפשיץ-והב חפציבה )התמחות החינוך; לרוב בקשותיה מוגשות במסגרת אוניברסיטת בר-אילן(, דובדבני אילנה )התמחות בעבודה סוציאלית; מאוניברסיטת חיפה(, רייטר שונית )התמחות החינוך; מאוניברסיטת חיפה(; כל אחת מהן רשומה על 15 בקשות או יותר. רימרמן אריק )התמחות בעבודה סוציאלית; אוניברסיטת חיפה(, יילון- חיימוביץ' שירה )התמחות בריפוי בעיסוק; במסגרת מוסדות שונים(, לוטן מאיר )התמחות בפיזיותרפיה; לרוב אוניברסיטת אריאל(, פינדלר ליאורה )התמחות בעבודה סוציאלית; מאוניברסיטת בר-אילן(, ו-ורנר שירלי )התמחות בעבודה סוציאלית; מהאוניברסיטה העברית(; כל אחד מהם רשום על בין 7-11 פניות לקרן. בבחינת תפקידם ומעמדם בפנייה אל הקרן עולה כי ליפשיץ-והב חפציבה, דובדבני אילנה, ורייטר שונית פנו אל הקרן תדיר הן כחוקרים ראשיים )6, 4, ו- 5 פניות בהתאמה( והן כמנחי סטודנטים במסגרת תואר אקדמי )לתואר שני 6, 12, ו- 7 בהתאמה; לתואר שלישי 6, 0 ו- 3 בהתאמה(; רימרמן אריק, ופינדלר ליאורה פנו לקרן במיוחד כמנחים במסגרת התואר השני )5 פניות(; ואילו לוטן מאיר כחוקר ראשי )7 פעמים(. תחומי התמחות של החוקרים בבחינת תחומי ההתמחות של החוקרים שהגישו בקשות למענקים לקרן, כמכלול, הדיסציפלינות הבולטות הן עבודה סוציאלית וחינוך: בסה"כ עבור 235 המחקרים נמצאו 328 תחומי התמחות של הפונים; בלוח מספר 14, מוצגים תחומי ההתמחות של הפונים לפי שכיחותם )ראה לוח מס' 14(. לוח מס' 14: תחומי ההתמחות של הפונים )מסתכם ליותר מ- 100% מכיוון שישנם מחקרים שמוגשים ע"י חוקרים בעלי תחום התמחות שונה( תחום התמחות עבודה סוציאלית חינוך ריפוי בעיסוק מחקר חברתי פיזיותרפיה פסיכולוגיה רפואה הפרעות בתקשורת מדעי הספורט מנהל בחינוך אחר )27 תחומי התמחות( סה"כ תחומי התמחות מספר התפלגות באחוזים מתוך סה"כ תחומי התמחות התפלגות באחוזים מתוך סה"כ מחקרים 35% 30% 12% 9% 8% 8% 6% 2% 2% 2% 16% % 24% 9% 7% 6% 6% 5% 2% 2% 1% 12% 328 כפי שניתן לראות בלוח מס' 88 14, מהפונים הם בעלי התמחות בתחום עבודה סוציאלית, ו- 77 בתחומי חינוך. במדרג השני ריפוי בעיסוק, מחקר חברתי, פיזיותרפיה, פסיכולוגיה ורפואה )בין 16 ל- 29 חוקרים הם בעלי תחומי התמחות אלו(. יתר ההתמחויות עלו בהיקפים קטנים משמעותית. 22

23 בבדיקה נוספת נמצא כי מתוך 75 מקרים בהם אותר תחום התמחות הן לחוקר הראשי והן לחוקר המשני, ב- 45 )60%( תחומי ההתמחות זהים, ואילו ביתר )40%( המחקר הוא אינטרדיסיפלינרי והחוקרים מגיעים מתחומים שונים. לא זוהו צמדים שכיחים יותר, אם כי שילוב בין פיזיותרפיה לתחום אחר )במיוחד רפואה או ריפוי בעיסוק(, ובין עבודה סוציאלית לתחום אחר מעט נפוצים יותר. בדיקה נוספת נערכה כדי לראות האם יש הבדלים בתחום ההתמחות הדומיננטי של החוקרים לפי סוג המחקר. באופן כללי, הפונים בבקשה למענק למחקר מגוונים יותר בתחומי ההתמחות שלהם. בלוח מס' 15 מוצגים תחומי ההתמחות המרכזיים של הפונים לפי סוג מחקר. לוח מס' 15: תחומי ההתמחות של הפונים לפי סוג מחקר סוג המחקר )התפלגות באחוזים מתוך סה"כ תחומי התמחות( תחום התמחות מחקר תואר שני תואר שלישי 14% 51% 17% עבודה סוציאלית 45% 27% 20% חינוך 14% 8% 8% ריפוי בעיסוק 0% 0% 11% מחקר חברתי 5% 1% 9% פיזיותרפיה 9% 3% 8% פסיכולוגיה 5% 0% 8% רפואה 8% 10% 19% תחום התמחות אחר סה"כ תחומי התמחות כפי שניתן לראות בלוח 15 ישנם הבדלים בתחומי התמחות החוקרים בין לפי סוג המחקר עבורו ביקשו מענק: בקרב בקשות לתואר שני בולט יותר תחום העבודה הסוציאלית )51% מהבקשות(, בקרב בקשות לתואר שלישי בולט יותר תחום החינוך )45% מהבקשות(. מחקר חברתי מאפיין רק פונים לבקשת מענק בתחומי מחקר. כאמור בקרב הפונים לבקשת מענק למחקר תחום ההתמחות מגוון יותר. 23

24 ל) עלויות לאורך שנות פעילותה של הקרן בתחומי המחקר, תקציבי הבקשות שהוגשו לקרן שלם )עבור 252 בין 4,084 ל- 624,500 ; הממוצע עומד על 52,415 לבקשה. לאורך השנים אושר סך תקציב למחקר על-סך 5,476,449 )עלות מאושרת(. 12 ההצעות שנסקרו ) נעו בלוח מספר 17 מוצגים ממוצעי העלויות של הבקשות שהוגשו לקרן )עלות מוגשת, עלות מאושרת ועלות בפועל( בחלוקה לפי סטטוס אישור הבקשה: "אושר" )סגור או פתוח(, "נדחה", או "אחר" )בוטל או בבחינה(. לוח מס' 17: ממוצעי העלויות )בש"ח( של הבקשות שהוגשו לקרן לפי סטטוס הבקשה סטטוס הבקשה למענק עלויות "אושר" "נדחה" "אחר" 93,564 )25 בקשות( 81,319 )61 בקשות( 35,597 )166 בקשות( עלות מוגשת ,191 )165 בקשות( עלות מאושרת ,382 )131 בקשות( עלות בפועל כפי שניתן לראות בלוח מס' 17, ממוצע העלות המוגשת לבקשה אשר אושרה עומד על. 35,597 לעומת זאת, ממוצע העלות המוגשת של בקשה אשר נדחתה עומד על, 81,319 יותר מפי 2. נזכיר כי לאורך השנים נדחו יותר בקשות מענקים למחקרים מאשר למענקים במסגרת תואר שני; כאמור, מענק לתואר שני עומד על 7,000 ואילו מענק למחקר משתנה בגודלו וייתכן שזה המקור לפער. ממוצע העלות המוגשת לבקשות אשר בוטלו לבסוף או נמצאות בבחינה גבוה אף יותר ועומד על. 93,564 עבור מחקרים שאושרו מהשוואה בין העלות המוגשת לעלות המאושרת ולעלות בפועל, עולה כי העלויות די דומות ואפילו העלות המאושרת / בפועל נמוכות במעט )מספר המחקרים על בסיסם מחושב הממוצע משתנה בהתאם לסטטוס הבקשה במועד ביצוע הערכה זאת(. בחינת הבדלים בעלות המוגשת לפי סוג מחקר העלתה כי ממוצע עלות הבקשות למענקי מחקר עומד על 80,600 וכצפוי הינו גדול משמעותית מזה של בקשות במסגרת תארים מתקדמים. בנוגע למחקרים בתארים מתקדמים, העלות המוגשת המקובלת למחקר במסגרת תואר שני היא 7,000 ובמסגרת תואר שלישי - 10,000 ש"ח. בהתאם, ממוצע עלות הבקשות למענקי מחקר במסגרת תואר שני עומד על 7, בחישובי העלויות לא נכלל המחקר "החיים בקהילה בעיני אנשים עם מוגבלות שכלית": הוגשה לקרן שלם בקשה למענק למחקר על סך 1,750,000 והיא נמצאת בבחינה. מחקר זה מתוכנן לטווח ארוך והינו תוצר של שיתוף פעולה בין-מוסדות. לאור התקציב הגבוה הוחלט להוציאו מחישובי העלויות. 24

25 -19 ל) בקשות( ואילו ממוצע עלות הבקשות למענק במסגרת תואר שלישי נמוך במקצת בקשות, מתוכן לאחת אושר מענק על מחצית מהסכום ולאחר אושר מענק ע"ס 7000 ש"ח(. ועומד על 9,579 בלוח מס' 18 מוצגת העלות המאושרת )ממוצע וסה"כ( לפי תקופות )ראה לוח מס' 18(. לוח מס' 18: ממוצע וסך העלות המאושרת )בש"ח( של בקשות שהוגשו לקרן לפי תקופות מתוך מחקרים שאושרו בלבד עלות מאושרת מספר בקשות שאושרו ממוצע )בש"ח( סכום כולל )בש"ח( 323,031 21, עד 2000 כולל 532,570 17, ,233,429 36, ,202,173 70, ועד היום מלוח מס' 18 ניתן לראות כי במקביל לצמיחה בהיקף הפעילות בתחום המחקר בקרן )כפי שבאה לידי ביטוי במספר הבקשות למענקים שאושרו בקרן(, ניכרת עליה בתקציב הקרן המופנה לתחום המחקר בסך הכל )מ- 323,00 עד שנת 2000 לכ- 4 מיליון בין השנים 2011 ועד היום(, וכן בתקציב הממוצע לבקשה, שגדל מכ- 20,00 עד שנת 2005, לכ- 36,000 בין השנים וכמעט הוכפל )כ- 70,000 ( מ ועד היום )משקף עליה בעלות המאושרת של מחקרים מסוג מחקר(. בנספח מס' 7 מופיעים הנתונים עבור כל שנת ועדה; נציין כי המגמה אינה עקבית בין שנים בודדות. אזכורים כדי לבחון את התרומה לגוף הידע התיאורטי, הוחלט לבחון את כמות הפרסומים והציטוטים של המחקרים בהם תמכה הקרן לאורך שנות פעילותה בתחומי המחקר. נסקרו 64 מחקרים, ולכל אחד מהם נבדק האם קיימים במרחב האינטרנטי ציטוטים אקדמיים או ציטוטים שאינם אקדמיים )בכנסים, סילבוס ועוד(. בלוח מס' 16 מוצגת התפלגות האיזכורים, בשני ההיבטים. 25

26 לוח מס' 16: כמות האזכורים של מחקרים שנתמכו ע"י הקרן והסתיימו במקורות אקדמיים ושאינם אקדמיים כמות האזכורים מחקרים שנתמכו ע"י הקרן והסתיימו )סה"כ 64( מקורות אקדמיים מקורות שאינם אקדמיים אין ציטוטים ציטוט אחד שני ציטוטים 3-5 ציטוטים 6-10 ציטוטים יותר מ- 10 ציטוטים כפי שניתן ללמוד מהלוח, 23 מהמחקרים בתמיכת הקרן זכו לציטוטים אקדמיים, מתוכם 10 לציטוט אחד או שניים, והיתר ליותר. ציטוטים אקדמיים אלו המחקרים אשר זכו ליותר מ- 10 ציטוטים אקדמיים: "השימוש במציאות מדומה כפעילות פנאי וכתוכנית לשיפור הכושר הגופני בקרב מבוגרים עם פיגור שכלי"/ תמר וייס ושירה יילון-חיימוביץ; "בניית כלי להערכת כאב אצל אנשים עם לקות קוגנטיבית"/ מאיר לוטן ואינגר סטרנגליב; "הסתמנות אוטיזם ותחלואה נוירופסיכיאטרית בחולי תסמונת ה- X השביר ובאחאים"/ לידיה גביס וליאת ריס-לבבי ואלו המחקרים אשר זכו ל ציטוטים אקדמיים: "הקשר בין דפוסי סריקת עיניים לבין ליקויים בעיבוד מידע בפתרון בעיות אנאלוגיות קונספטואליות ופרספטואליות בקרב נבדקים בעלי פיגור שכלי בהשוואה לבעלי התפתחות תקינה בעלי גיל שכלי זהה"/ חפציבה ליפשיץ; "אינטראקציה תיווכית בין צוות לחניכים במפעל עבודה שיקומי ובמרכז יום למבוגרים בשיטת /"misc חפציבה ליפשיץ וצימרמן גורג; "השלמה של אימהות עם אבחון ילדן כבעל לקות אינטלקטואלית- הקשר לרגישות אימהית ולהתקשרות של הילד"/ רינת פניגר שאל בבחינת החוקרים שזכו לתמיכת הקרן, ואשר מחקריהם זכו לציטוטים אקדמיים, נמצא כי 31 חוקרים חתומים על המחקרים אשר זכו לציטוטים אקדמיים, מתוכם 18 על מחקר אחד, ו- 11 על יותר ממחקר אחד )בין 2-3 מחקרים( כולל: וייס תמר )3 מחקרים(, לוטן מאיר, ליפשיץ-והב חפציבה, כרמלי אלי ואופנהיים דוד )כל אחד חתום על שני מחקרים שזכו לציטוט/ים אקדמיים(. אזכורים לא-אקדמיים במקביל, 46 מחקרים זכו לאזכורים לא אקדמיים. שני המחקרים שזכו להכי הרבה ציטוטים לא אקדמיים הם: 26

27 1. "הקשר בין השמנה ואיכות חיים בקרב מוגבלים שכלית"/ יעל לצר ואריק רימרמן; 2. "הערכת תכנית של תעסוקה נתמכת לאנשים עם פיגור שכלי המופעלת בידי אלווין ירושלים"/ דליה מנדלר ודניז נאון. בבחינת החוקרים שזכו לתמיכת הקרן, מצא כי 55 חוקרים חתומים על המחקרים אשר זכו לאזכורים לא-אקדמיים, מתוכם 41 על מחקר אחד, ו- 14 על יותר ממחקר אחד )בין 2-5 מחקרים( כולל: רייטר שונית )5(, וייס תמר, לוטן מאיר, ליפשיץ- והב חפציבה, זקש דליה, מנדל דליה )כל אחד חתום על שלושה מחקרים שזכו לאזכור/ים לא-אקדמיים(. כאמור, האזכורים היו אחד האפיקים שנבחנו במסגרת מחקר הערכה זה. "קובץ אזכורים" הכולל את כל המאמרים, כמות האזכורים וקישורים לאזכורים אלה מצורפים בנפרד. עלויות לפי רשויות מחקר בלוח מס' 19 מוצגת העלות המאושרת )ממוצע וסה"כ( לפי סוג רשות המחקר ובלוח מס' - 20 העלות המאושרת )ממוצע וסה"כ( לפי אוניברסיטה מתוך כלל האוניברסיטאות. לוח מס' 19: ממוצע וסך העלות המאושרת )בש"ח( של בקשות שהוגשו לקרן ואושרו לפי סוג רשות מחקר* מתוך מחקרים שאושרו בלבד סכום כולל )בש"ח( ממוצע )בש"ח( מספר בקשות שאושרו עלות מאושרת 3,998,041 28, אוניברסיטה 47,490 23,745 2 מכללה 76,130 76,130 1 מכללה לחינוך 24,000 8,000 3 אוניברסיטה זרה או שלוחה 295,670 59,134 5 מרכז רפואי-התפתחותי 437,474 87,494 5 מכון או מרכז מחקר 119,590 49,795 2 עמותה או גוף העוסק באנשים עם מוגבלויות 224, ,254 2 אחר *הערה: לאור מספר הבקשות הקטן שאושרו במוסדות שאינם אוניברסיטה יש להזהר בהסקת מסקנות מהנתונים 27

28 לוח מס' 20: ממוצע וסך העלות המאושרת )בש"ח( של בקשות שהוגשו לקרן ואושרו לפי רשות מחקר אוניברסיטאית מתוך מחקרים שאושרו בלבד עלות מאושרת מספר בקשות שאושרו ממוצע )בש"ח( סכום כולל )בש"ח( 1,674,343 27, אוניברסיטת חיפה 966,910 28, אוניברסיטת בר אילן 458,657 21, אוניברסיטת תל אביב 481,774 37, האוניברסיטה העברית 376,182 53,740 7 אוניברסיטת בן גוריון 40,175 13,392 3 אוניברסיטת אריאל מלוח מס' 19 ניתן ללמוד כי עיקר התקציב של הקרן בתחום המחקר )קרוב ל- 4 מיליון ( הופנה לאוניברסיטאות. באופן כללי, התקציב הממוצע לבקשות שמופנות ע"י האוניברסיטאות נמוך מזה של בקשות המופנות לקרן שלם ע"י גורמים אחרים כגון: מרכזים רפואים-התפתחותיים, מרכזי מחקר, ואחרים. מלוח מס' 20 ניתן ללמוד כי מעיקר התקציב לאוניברסיטאות זכתה אוניברסיטת חיפה )שקיבלה לאורך שנות הפעילות של קרן שלם בתחום המחקר קרוב ל- 1.7 מיליון (, אך אף מספר הבקשות שלה כמעט כפול או יותר מאשר כל אוניברסיטה אחרת. בבחינת מדרג ממוצע העלות לבקשה עולה כי אוניברסיטת בן-גוריון הראשונה במדרג )53,740 בממוצע(, אחריה האוניברסיטה העברית )37,060 (, אחריה אוניברסיטאות חיפה ובר אילן )כ- 28,000 בממוצע(, אוניברסיטת תל- אביב )כ- 22,000 בממוצע( ואוניברסיטת אריאל )13,392 בממוצע, עבור 3 בקשות בלבד(. 28

29 עבור 4 מחקרים הוגשו / אושרו בקשות תמיכה גם מגופים אחרים; פרטיהם מוצגים בלוח מס' 21 לוח מס' 21: מחקרים אשר זכו למימון ממקורות נוספים מלבד קרן שלם עלות מוגשת לקרן שלם עלות מאושרת מקרן שלם סכום מאושר ממקורות נוספים מקורות המימון הנוספים 10,000 32,090 42,090 מחקר הערכה בנושא שותפויות בפיתוח שירותים לאנשים עם פיגור שכלי" רשות המחקר תל-חי )2012( 27, , ,905 שילוב אנשים עם פיגור שכלי בשוק העבודה השוואת מעניהם של אלכ"רים, עסקים וארגונים היברידיים עסקיים- קרן מנדל חברתיים" )2012( 92, , ,750 תפיסת כאב ותגובתיות לכאב בקרב אנשים עם פיגור שכלי: איתור מדדים אובייקטיביים לכאב )2012( הקרן הלאומית למדעים, מרכז אריסון, ורשות המחקר אוניברסיטת תל-אביב מיזם מחקר בתי אב בהם מתגורר ילד או בוגר עם מוגבלות שכלית )2014( משרד הרווחה ורשות המחקר אוניברסיטת חיפה 300, , ,500 29

30 שלב ב': תפיסות ועמדות מומחים ובעלי עניין לגבי תרומת המחקרים ותפקיד הקרן בעיסוק במחקר השלב השני התמקד באיסוף מידע )תפיסות ועמדות( של מומחים ובעלי עניין לגבי מידת התרומה, האימפקט ו/או האפקטיביות של המחקרים בהם תמכה קרן שלם וכן מקומה של התמיכה במחקר כאחד מתפקידי הקרן. אלו שאלות ההערכה עליהן ביקשנו לענות בשלב ב': 1. האם קיימת חשיבות עקרונית לקדם מחקר בתחום המש"ה? 2. מה תפקידה של קרן שלם בקידום מחקר בתחום מש"ה? 3. מה צריכים להיות השיקולים המרכזיים בהחלטה על הענקת מענקי המחקר? א. מהם מדדי ההצלחה הרלוונטיים למחקרים שנתמכו ע"י קרן שלם? ב. מה צריכים להיות הקריטריונים/ סדרי עדיפויות לתמיכה בבקשות למענקים? 4. האם המחקרים שנעשו עד כה בתמיכת הקרן מוכרים ומה תרומתם? איסוף המידע איסוף המידע נעשה בשיטה איכותנית: התקיימו 23 ראיונות עומק עם גורמים עליהם הצביעה קרן שלם כרלוונטיים: מומחים 13 ובעלי עניין במחקר בתחום המש"ה. נבחרו מרואיינים שייצגו את קבוצות העניין הבאות: חברי הנהלה ויושבי ראש ועדות המחקר; "שטח" - מסגרות / אנשי "שטח" כולל מנהלים, מטפלים פרא-רפואיים; אקדמיה ומוסדות מכשירים: חוקרים שזכו למענקים מקרן שלם וחוקרים אחרים בתחום; רשויות: מנהלי אגפי רווחה, רכזי תחום מוגבלות שכלית פיקוח: ארצי ומחוזי בתחום המש"ה ובתחומים נוספים רשימה מפורטת של המרואיינים לפי קבוצות מופיעה בנספח מס' 8. הראיונות היו חצי מובנים ובוצעו על סמך מתווה שהוכן מראש בתיאום עם גורמים בקרן שלם )ראה נספח מס' 9(. רוב הראיונות התקיימו החל מחודש מאי 2015 ועד סוף ראיונות בודדים התקיימו במהלך 2016 )עם מרואיינים שנוספו לרשימה הראשונית(. כמו כן, התקיימו ראיונות טלפוניים קצרים עם מדגם של 10 הורים לילדים בעלי מש"ה, )נובמבר 2016(. 14 מתוך רשימה שהועברה ע"י הקרן בנוסף, התקיימה קבוצת מיקוד שכללה 8 משתתפים העובדים במקצועות הבריאות )מייצגים את קבוצת השטח( ]מרץ 2016[. ממצאים בהתאם לשאלות ההערכה, הממצאים מוצגים בחלוקה לארבעה פרקים עיקריים: ראיונות התקיימו פנים אל פנים ושניים טלפוניים. במערך המחקר תוכנן לראיין הורה אחד. לאחר שבשני מקרים הסתבר שהמרואיינים כלל לא הכירו את העיסוק של קרן שלם במחקר, הוחלט לפנות למספר הורים ולבדוק את ההכרות שלהם עם היבט זה בעבודת הקרן בלבד

31 הפרק הראשון יתמקד בחשיבות שמייחסים המרואיינים למחקר בתחום מש"ה ככלל ובסיבות לכך. הפרק השני יתמקד בתפיסת היחסים בין קרן שלם לבין תחום העיסוק במחקר, כולל: סקירת מגוון התפקידים של קרן שלם בהקשר לתמיכתה בתחום המחקר, עמדות המרואיינים לגבי מדיניות הקצאת התקציב של קרן שלם למחקר והשקעתה במחקר, ומדדי הצלחה לקרן בהקשר לתחום עיסוק זה. הפרק השלישי יעסוק במגוון השיקולים שצריכים לעמוד לנגד הקרן בהחלטה על תיעדוף בין בקשות להענקת תמיכה במחקרים מחד, ולמדדי הצלחה שיכולים להיות רלוונטיים לבחינת מחקרים שנתמכו ע"י הקרן מאידך. הפרק הרביעי יתמקד בשימוש בגוף הידע שהצטבר עד כה, לפי המרואיינים: האם המחקרים מוכרים למרואיינים, האם הם קוראים אותם, ומה תרומתם הלכה למעשה לתפיסתם. לאורך הפרקים ובנספחים יופיעו ציטוטים מדברי המרואיינים, תוך זיהוי הקבוצות אליהם הם שייכים, עפ"י מקרא הצבעים הבא )וציון שם הקבוצה בסוגריים(: בכחול - חברי הנהלה ויושבי ראש ועדות המחקר בירוק - אנשי "שטח"/ מסגרות באפור - אקדמיה ומוסדות מכשירים בסגול - רשויות בחום- פיקוח: ארצי ומחוזי כל הציטוטים יובאו בלשון נקבה, כדי לאפשר דיסקרטיות למשיבים )שכן רוב המרואיינות היו נשים(. אם מופיעים הדגשות בציטוטים - הם של החוקרת, כדי להדגיש היבטים רלוונטיים לנושא שבמוקד. 31

32 חשיבות המחקר בתחום מש"ה היה קונצנזוס בין כל המרואיינים והמשתתפים בהערכה בדבר חשיבות קידום המחקר בתחום מש"ה. עם זאת מרואיינים שונים שמו את הדגש על סיבות שונות. באיור מספר 1 מוצגות כל הסיבות שהוזכרו על ידי המרואיינים ואינדיקציה לעוצמתן )עפ"י מספר המרואיינים שהזכירו אותן(; בהמשך הפרק - פירוט הסיבות השונות ודוגמאות מדברי המשיבים )ציטוטים נוספים מדברי המשיבים, המדגימים כל אחת מהסיבות, מובאים בנספח מס' 10(. איור מספר 1: סיבות לחשיבות העיסוק במחקר בתחום מש"ה "בוודאי, הנושא היום נחקר יותר, אבל לא נחקר מספיק. יש המון תחומים שצריכים להיחקר, גם מבחינת תפיסה גם מבחינת מדיניות, גם מבחינת פיתוח" )פיקוח(. לגיטימציה והכרה בתחום מש"ה היו מרואיינים שציינו שהעיסוק במחקר בתחום המש"ה שם את הנושא במרכז ותורם ללגיטימציה ולהכרה כמו גם להיכרות עם האוכלוסייה הנחקרת בציבור. מבחינה זאת, עצם ההשקעה של קרן שלם בתחום המחקר נתפסת כמסר שהתחום ראוי להיחקר, שיש מקום להרחיב את הידע הקיים לגבי מש"ה ולהפיצו לציבור, ובלשון אחד המרואיינים: "בוודאי שחשוב. זאת אוכלוסייה מאוד משמעותית, שסבלה מהדרה וחוסר התייחסות ואוכלוסייה שרמת הידע הישראלי לגביה לא גבוהה, הייתה די מבודדת, ולכן מה שעושה קרן שלם מאוד משמעותי..." )אקדמיה ומוסדות מכשירים( טיעון הקשור ללגיטימציה והכרה בתחום מש"ה חזר במיוחד בקרב מרואיינים מקבוצת חברי הנהלה ויושבי ראש ועדות המחקר, אך הוזכר גם ע"י מרואיינים בודדים מקבוצות אחרות. זאת ועוד, אחת המרואיינות ציינה את חשיבות אפשרות הביטוי למוטבים עצמם )במחקר איכותני( ובלשונה: הזדמנות לפרט להגיד את דברו ולשמוע אותו" )אקדמיה ומוסדות מכשירים( "...למחקרים בקבוצה הזאת יש חשיבות נוספת על מחקרים בכלל... אם המחקר איכותני נותנים תמיכה במחקר אקדמי והרחבת הידע טענה נוספת שעלתה מאחד המרואיינים מקבוצת חברי הנהלה ויושבי ראש ועדות המחקר היא שראוי לעסוק במחקר ולחקור את תחום המש"ה אקדמית ככל תחום מקצועי-חברתי: "אני בעד מחקר וגוף שעושה מחקר הוא יותר חשוב, יותר תורם מאשר גוף שלא... 32

33 המחקר בפני עצמו מאוד חשוב כי כך האנושות מתקדמת. אם רוצים לקחת את הכסף ולהשקיע בתשתיות פיזיות נשאר באותו מקום ולא נזוז, לא נתפתח.... זה דיון פילוסופי" )חברי הנהלה / ועדות המחקר (שני מרואיינים נוספים, מקבוצת האקדמיה הדגישו את חשיבות המשאבים, התמיכה הכספית במחקר בתחום מדעי החברה והרוח באופן כללי ולמחקר בתחום המש"ה באופן ספציפי. למשל: "...קרן שלם חשובה היא שמה כסף לקדם את הנושא הזה.... יש המון על אוטיזם מחקרים, מענקים, פרסומים... במובן זה קרן שלם ייחודית וחשובה כשהיא תומכת בפיגור" )אקדמיה ומוסדות מכשירים(. לצד התפיסה העקרונית שעיסוק במחקר אקדמי בתחום המש"ה חשוב, עלה הצורך ממספר מרואיינים - להרחיב את הידע הקיים באמצעות מחקר, זאת לצד הרחבת הידע מתוך הניסיון המצטבר בשטח. בהקשר זה, מספר מרואיינים ציינו כי ניתן ללמוד ממחקרים בעולם, אך שקיימת חשיבות לחקור את המאפיינים הייחודיים של האוכלוסייה בארץ שקשורים לתרבות ולמקום )כגון: המגזר הדתי, המגזר הערבי וכד'(, למשל: "המחקר עוזר לנו...לבדוק רלוונטיות למציאות הישראלית. יש הרבה מאוד ידע שקשור למדינות אחרות ולא תמיד עוסק באותם תחומים וזה חשוב לעשותו בהקשר של המערכת הישראלית" )חברי הנהלה / ועדות המחקר(. השפעה על מדיניות טענה נוספת שעלתה מקרב חלק מהמרואיינים מקבוצת חברי הנהלה ויושבי ראש ועדות המחקר ומהפיקוח - היא שכיום מקובל לבסס החלטות על נתונים וכי המחקר מאפשר להשפיע על המדיניות ולקבל החלטות באופן מושכל )להסתייע במחקר לפחות כאחד הכלים בתהליך קבלת ההחלטות(, למשל: " נכון לעכשיו אנו נמצאים בשורת תהליכים משמעותיים, דינמיים שמחייבים אותנו לצור מצב שאנו מנצלים כל תשומה אפשרית כולל מחקר וידע, אם בהקשר להקמה של מינהל מוגבלויות במשרד או הוצאת אנשים ממעונות לקהילה" )חברי הנהלה / ועדות המחקר(. לנושא ההשפעה על מדיניות קשר הדוק להשפעה על המתרחש בשטח )שידון בהרחבה בסעיף הבא(, שכן הציפייה היא שחקר ולמידה מעוגני תיאוריה ומחקר יאפשרו להכיר את צרכי המש"ה וצרכי משפחות המוטבים, ישפיעו על המדיניות ועל ההחלטות בהתאם, ויאפשרו לשטח לתת מענה מיטבי לצרכים. למשל: "אנחנו עובדים המון על בסיס הידע שלנו והידע מהעולם, לפי האינטואיציה, הרצונות של המשפחות. יש המון דברים שמשפיעים )על קביעת המדיניות( וגם המחקר יכול להשפיע" )חברי הנהלה / ועדות המחקר(. דיאלוג והשפעה על השטח: איתור צרכים וליווי תכניות טיעון שעלה מקרב כל המרואיינים מהשטח, גורמי מקצועות הבריאות )בקבוצת המיקוד(, אך גם מקרב מרואיינים אחרים, הוא שהמחקר חשוב לשם קיום דיאלוג ולמידה הדדית. למחקר, בממשק עם השטח, חשיבות בשני רבדים )הקשורים זה לזה(: ראשית, לספק מידע לשטח, על סמך מחקרים, שיאפשר להתאים את המענים למאפיינים ולצרכים של האוכלוסייה. למשל: "...בעולם המתקדם והמשתנה חייבים להיות עם היד על הדופק, על כל מיני צרכים, או דברים שצריך לשנות את ההתייחסות אליהם. זה נכון לגבי כל אוכלוסייה אבל חשוב במיוחד לדעת איך האוכלוסייה הזאת בעולם המשתנה כדי לעשות את הדברים נכון... המחקר יכול להוות בסיס לעשייה אחרת של השטח או להבנה טובה יותר של הדברים" )רשויות(. שנית, להבין את ההשלכות של המענים והשירותים הניתנים ע"י השטח לאוכלוסייה, כלומר ללוות במחקר את התכניות החדשות והפיתוחים שהשטח מציע למוטבים. למשל: "מאוד חשוב,...החובה שלנו זה לפתח שירותים שונים, שיהיה מגוון שירותים וצריך להבין איך ההשפעה שלהם על האוכלוסייה שעבורה אנחנו מפתחים את השירותים. בכלל, כל דבר שעושים, כשהוא חדש, צריך להיות נתמך במחקר. אנחנו רוצים לפתוח מרכז הדרכה חדש בנושא שילוב, שאנשים בקהילה ידעו איך לקלוט כאלו שאנחנו רוצים לשלב וזה חשוב שילווה במחקר..." )שטח/ מסגרות(. היבט נוסף שהוזכר הוא האפשרות ללמידה והפרייה הדדית בין גופים שונים הפועלים בשטח באמצעות איגום המידע במחקרים, למשל: "בטוח שכן, היום אני חושב שללא מחקר וללא קנה מידה אובייקטיבי ומדיד, יהיה קשה לנו לאנשים בשטח ליישם מה שאנחנו מיישמים וללמוד ממקומות אחרים. מאפשר לראות דברים מזוויות אחרות, מאוד חשוב לעבודה שלנו" )שטח/ מסגרות(. 33

34 משיכת אנשי מקצוע לתחום מספר מרואיינים - מקבוצת חברי הנהלה ויושבי ראש ועדות המחקר ומקבוצת הפיקוח - ציינו כי באופן עקיף עידוד המחקר בתחום המש"ה )באמצעות המלגות( יכול לתרום ולמשוך אנשי מקצוע לעסוק בתחום זה: הפיתוי שבמלגה יכול לגרום לסטודנטים לעשות את עבודת התיזה בתחום, להכיר אותו יותר ולעסוק בו בהמשך. למשל: "...)חשוב( מעצם יצירת המודעות של אוכלוסיות שונות ורצון של אנשים צעירים וחוקרים. כלומר גם בתקציבים לתלמידי MA ודוקטורט וגם לחוקרים יותר בשלים, מבחינת יצירת מודעות ציבורית לחשיבות ומשמעות הנושא" )חברי הנהלה / ועדות המחקר(. 34

35 מ) א) תפיסת היחסים בין קרן שלם לבין העיסוק במחקר מהראיונות עלה כי קרן שלם מזוהה במיוחד עם העיסוק בתחום פיתוח תשתיות פיזיות )בהתאם להקצאת התקציב לסעיפים השונים( וכן עם תחום השתלמויות וקורסים לעובדים )ייתכן שבהתאם לתדירות והיקף הממשק של המרואיינים(. עם זאת, רוב 15 "מרואייני העומק" הכירו את עיסוקה בקידום תחום המחקר. יוצאות דופן לכך הן שתי מרואיינות מקבוצת הרשויות שסיפרו כי למרות הממשק האינטנסיבי עם קרן שלם אין להן כלל חשיפה לתחום עיסוק זה )ולמחקרים שהתפרסמו בחסות 16 הקרן(. בנוסף, גם במעגלים הרחבים יותר ההכרות עם העיסוק בתמיכה במחקר הייתה מוגבלת: גורמי מקצועות הבריאות )קבוצת מיקוד( - רק 3 נעשתה במסגרת לימודית בה השתתפו ועבודות אקדמיות שהתבקשו להגיש(. -8( ידעו שקרן שלם עוסקת בתחום המחקר )לדבריהן החשיפה הורים מתוך 10 הורים, 3 שמעו על קרן שלם אך לא הכירו כלל את פועלה ותחומי עיסוקה. מתוך 6 הנותרים, אחד לא ידע שהיא תומכת במחקר, ו- 5 דיווחו כי הם יודעים שהיא תומכת במחקר באמצעות מענקים )רובם נחשפו לכך בעלון שנשלח מהקרן( אך אף אחד מהם לא הכיר / קרא מחקר ספציפי בו תמכה הקרן או אפילו נושאי מחקר. קרן שלם היא אף לא הגורם הבלעדי המזוהה עם קידום מחקר בתחום. מדברי מספר מרואיינים הקשורים למשרד הרווחה )בקבוצות המחקר השונות( עולה כי קיימים גורמים / יחידות אחרות שעוסקות בפיתוח ידע )גם( בתחום מש"ה: אגף המחקר של משרד הרווחה, בסיוע גורמי אקדמיה ומוסדות מחקר )אשלים, ג'וינט(. למשל: מחקר מאוד גדולה המחקרים הכי טובים הם שלנו ואני לא צריכה אותם )קרן שלם( למחקרים" "אנחנו עובדי משרד הרווחה ויש לנו קרן קדמיה ומוסדות מכשירים(. "...יש עוד מחקרים שאנו עושים באופן יזום לתהליכים שלנו, המעבר לקהילה...)מחקר( בהשתתפות המשרד ורימרמן, מחקרי בתי אב עם רימרמן לגבי איכות השירותים שאנו נותנים בקהילה, מחקר נוסף שאני מנסה לקדם במשרד הוא בחינת מתן ריבוי תרופות לאנשים במעונות,...הקרן לא מעורבת" )חברי הנהלה / ועדות המחקר(. היתרון של קרן שלם, בתפיסת חלק מהמרואיינים האלו, היא בהיותה ייעודית לתחום המש"ה ובתקציבים עליהם היא חולשת. מדברי המרואיינים: "יש לקרן מקום מרכזי. היום היא בעצם, לצד, אולי אפילו יותר מאגף המחקר של משרד הרווחה, שמתעסק עם כל הסוגיות של מרכז הרווחה ובכללם מש"ה, מכיוון שהקרן ייעודית היא יותר מתמקדת בתחום הזה" )חברי הנהלה / ועדות המחקר(. "אגף מחקר הוא של המשרד, מממן בשותפות אתנו דברים שאנחנו מבקשים....עצם העובדה שהקרן מממנת מחקרים ועושה זאת באופן המקצועי ביותר ועדת היגוי והחלטה מנומקת - מאפשרת להמון חוקרים ולנו כאגף המטפל לעשות את המחקרים הנכונים והממוקדים ביותר באוכלוסייה שלנו" )פיקוח(. בתחילת פרק זה נסקור את מגוון התפקידים של קרן שלם - שהקרן לוקחת על עצמה או צריכה לעסוק בהם לתפיסת המרואיינים במסגרת עיסוקה בתחום המחקר. בהמשכו נביא את עמדותיהם ביחס למדיניות הקצאת התקציב של הקרן במחקר. נסיים את הפרק, עם הצעות המרואיינים למדדי הצלחה אפשריים לאורם קרן שלם יכולה לבחון את פועלה, כדי להחליט האם מתפקידה להמשיך לתמוך במחקר. 15 נציין כי המרואיינים נבחרו על-ידי קרן שלם, כמי שיכולים לספק מידע, ולהביע עמדה בנושא זה, ולכן יתכן שזה אינו משקף את 16 התמונה בקרב גורמי ממשק אחרים. נציין כי הן סיפרו שבתחומים אחרים )בינוי, השתלמויות( קיים ממשק פורה עם הקרן כולל: מימון, היוועצות, שיתוף במידע, חשיבה, ופיתוח יוזמות בתחום. הן אף הניחו שהקרן "מחזיקה" גוף ידע שמסייע לה במתן תמיכה בכל ההיבטים האלו. 35

36 תפקידי הקרן בקידום מחקר המרואיינים נשאלו באופן ישיר באיזו מידה קרן שלם נתפסת בעיניהם כגוף ידע וכגוף מוביל מחקר בתחום מש"ה. כמו כן, בראיונות עלו תפקידים נוספים שהקרן לוקחת על עצמה או צריכה לעסוק בהם במסגרת קידום תחום המחקר. תפיסת עיסוקה של הקרן במחקר ושלל התפקידים האלו מופיעים בתמצית באיור 2 ויפורטו בחלק זה. בחלק הבא תובא התייחסות המרואיינים למדיניות הקצאת התקציב של קרן שלם והשקעתה במחקר, שיכולה להעיד גם כן על תפיסת המרואיינים לגבי תפקידה בקידום מחקר. איור מספר 2: תפקידי קרן שלם )למעשה ופוטנציאל( בתחום המחקר קרן שלם כמקדמת מחקר, אך אינה מובילת מחקר באופן כללי, רוב המרואיינים הסכימו כי לקרן שלם יש מקום מרכזי בקידום המחקר בתחום המש"ה בישראל; עם זאת מרואיינים שונים הדגישו פנים שונות במעורבות הקרן ובתפקידיה בכך. שלוש טענות מרכזיות עלו כנגד היותה של הקרן מובילת מחקר )אלא גוף תומך מחקר וחוקרים בתחום בלבד(: היא אינה מפתחת ידע בעצמה, אינה מקפידה מספיק על טיבו האקדמי ואף אינה מכתיבה את סדר היום המחקרי. היבטים אלו ידונו להלן בליווי דוגמאות מדברי המרואיינים )ציטוטים נוספים של המרואיינים המדגימים כל אחת מהטענות מופיעים בנספח מס' 11(. 36

37 אינה מפתחת ידע בעצמה חלק ניכר מהמרואיינים )מכל הקבוצות( ציינו כי קרן שלם אינה מפתחת ידע בעצמה, וככזאת הם אינם תופסים אותה כגוף ידע או כגוף מחקרי אלא כגוף תומך מחקר וחוקרים בתחום. לדוגמא: "כגוף מוביל מחקר קשה לי לענות...בארץ,...הם הצליחו להפוך לגורם משמעותי. הצליחו למצב את עצמם כגוף תומך מחקר, זה לא גוף מחקרי.... רוב החוקרים הישראלים פונים אליהם בניסיון להשיג תמיכה" )חברי הנהלה / ועדות המחקר(. אחת המרואיינות מקבוצת האקדמיה הוסיפה כי יש לה שותפים אחרים לביצוע מחקרים: "אנחנו עובדי משרד הרווחה ויש לנו קרן מחקר מאוד גדולה. המחקרים הכי טובים הם שלנו ואני לא צריכה אותם )את הקרן( למחקרים.... אנחנו עושים מחקר גדול נעזרים בג'וינט, באשלים הם חוקרים מה שאנחנו רוצים והם עוזרים לנו ליישם" )אקדמיה ומוסדות מכשירים(. היא הציעה שקרן שלם תתמקד בביצוע מחקרים בנושאים "רגישים", באותם המקרים בהם המשרד אינו יכול לחקור את עצמו או לבחון את המדיניות שבה נקט )כדוגמת תפקיד המפקח(. נטולת אג'נדה מחקרית טענה אחרת שעלתה היא שקרן שלם אינה גוף מוביל מחקר שכן היא נטולת אג'נדה מחקרית, כלומר אינה מכתיבה את סדר היום המחקרי ולא קובעת סדרי עדיפויות למחקר. למשל: "אין לה מדיניות מחקר, למעט זה שהמחקר צריך להיות בקהילה, ועם מש"ה. אין לה מדניות שקובעת סדרי עדיפויות בין נושאים...אפילו אין קדימויות בין ערכים.... אין קוים מנחים, )ולכן( קשה להתוות מחקרים בתחומים מסוימים, זה יותר תגובתיות למה שאנשים רוצים. רוב גופי המחקר שמממנים יש להם מדיניות" )אקדמיה ומוסדות מכשירים(. ההמלצה המרכזית היא להתוות אג'נדה ומדיניות באמצעות ההחלטה איזה מחקרים לממן. נציין כי לעומת הקול הדומיננטי על-פיו לקרן שלם יש מקום להתוות אג'נדה מחקרית ולנסות להשפיע על מקבלי ההחלטות, אחת המרואיינות מקבוצת הפיקוח ציינה כי לא מתפקידה של עמותה לנסות ולהשפיע על מדיניות, ובלשונה: "...אני לא מסכימה שעליהם להתערב במדיניות אלא להיענות לצרכים של המדיניות. לדעתי תפקידם להביא את הידע ואת התובנות, לא לקדם את המדיניות... יש לי בעיה עם עמותות שמצליחות להשיג דברים ייחודיים לאוכלוסייה שלהם, ומשפיעות על מדיניות" )פיקוח(. באותו הקו, מרואיינת אחרת מקרב חברי הנהלה ויושבי ראש ועדות המחקר הציעה שהקרן תברר את הצרכים של המשרד ותיתן להם מענה, כלומר תתאים )לפחות חלקית( את סדרי העדיפויות לאלו של המשרד ובלשונה: "הייתי שמחה לעשות תהליך מסודר של בדיקת נושאים שמעניינים אותנו לנושאי מחקר. לא בהכרח ענק וגדול אלא דברים ממוקדים אופרטיביים שמטרידים אותנו, את אלו שעוסקים בדבר. פחות מעניין אותי עזרה לחוקר באוניברסיטה, אלא יותר לאנשים בשטח במערכות שלנו, בעיקר לדרג המפקחים הארציים שצריכים להיות מובילי ידע ותוכן. שתבדוק איתם מה הנושאים שמטרידים אותם...ולאו דווקא... שחוקרים מגישים הצעות ועונים להם אם כן או לא. מעדיפה סקר עם המפקחים הארציים, מנהלי שירותים ולצור מצב שאתה עונה לשאלת מחקר אופרטיבית, נקודתית" )חברי הנהלה / ועדות המחקר(. אינה מקפידה על הטיב האקדמי של התוצר היו שהטילו ספק לגבי הערך האקדמי / מדעי של התוצר שנתמך ע"י קרן שלם וביקרו את האיכות המחקרית )אקדמית( של התוצר, ובמובן זה לא ראו בקרן שלם כמובילת מחקר. מרואיינים מקבוצות שונות העלו טענה שבמסגרת הפעילות המחקרית הקיימת קרן שלם לא מבצעת מספיק בקרה על טיב התוצר של מקבלי המענקים )בשלב אישור המענק או לאורך ביצוע המחקר(. הערה דומה הופנתה לגבי מאגר כלי המחקר. למשל: "...הקרן יכולה להיות כלי יותר אובייקטיבי ומקצועי בתחום הזה... אני רוצה יותר דברים יישומיים אבל ברמה אקדמית, עם סטנדרטים גבוהים, ולא שהשטח יעשה את המחקרים, אלא שיהיה שותף, ויותר מבוקר מבחינת מחקרים" )שטח/ מסגרות(. ")צריך( לשים יותר דגש על תוקף ומהימנות של המחקרים האלה. הם נראים לי קצת כמו עבודות גמר, ולא שהם מייצגים גוף ידע. כאילו הקרן תומכת בעבודות מטוב לב, ולא עושה מספיק בעיות למי שרוצה לחקור אצלה... )רשויות(" 37

38 טענה זאת בלטה אף יותר בקרב המרואיינים מקבוצת האקדמיה; לדידם, הקריטריון של פרסום בכתבי עת אקדמיים מוכרים חשוב מאוד כקריטריון לטיב המחקר. אחת מהמרואיינות מהאקדמיה אף הציעה לקרן לשקול כיצד ניתן לייצר מצב בו מענק מטעם הקרן 17 נתפס כיוקרתי ויכול להעיד על טיב התוצר והידע. מדברי אחד המרואיינים: "אני מקבלת מהם חוברת ומעיינת בה. אני מדענית אז כתבי העת שאני קוראת הם מדעיים, ואילו הדברים שהקרן אוספת, ויש לי הרבה הערכה לזה, משלבים בין מחקר ופרקטיקה, מנסים שהפרקטיקה תהיה מבוססי מחקר ואני מעריכה את זה אבל המיליה שלי הוא יותר של תרבות אקדמית.... לא הוגן לשאול אותי. לא אחפש מאמרים במאגרי המידע שלהם. גם לא אפנה לשם דוקטורנטים. אקדמיה לא מחפשת מידע במקומות כאלה... אני נהנית להסתכל אבל הוא לא עומד בקריטריונים מדעיים, מחקר מבוסס תיאוריה ונתונים אמפיריים" )אקדמיה ומוסדות מכשירים(. עם זאת, מרואיינת אחרת מהאקדמיה הכירה במתח בין האיכות ו"השיק" האקדמי לבין צרכים ומניעים אחרים של הקרן: "אחת הבעיות של קרן שלם,... היא המחלוקת בין רצון להיות מעורב ולכלול את כולם סטודנטים, אנשי מעשה וכו', על חשבון האיכויות. ברגע שאתה נותן כמעט לכל דחפין אפשרות לקבל מענק כלשהו במחקר ואין הרבה תחרות וגם הגוף שמקבל החלטות, ועדת מחקרים, מורכב ממיעוט חוקרים ויותר עובדים סוציאליים ובירוקרטיים של הממשלה. וגם המחקרים יישומים, לא מחקר בסיסי, אז מטבע הדברים חלק גדול מההחלטות שונה מאלו של גופי מחקר אוטונומיים ועצמאיים. יש פה הרבה מאוד שיקולים פרקטיים, פוליטיים, חברתיים" )אקדמיה ומוסדות מכשירים(. ההמלצה הכללית היא לקיים בקרה הדוקה יותר על המחקרים הממומנים )באישור ההצעות ובבחינת טיב המחקרים(. קרן שלם כמרכז ידע לצד הטענה שהקרן אינה מובילת מחקר, שכן היא אינה מפתחת ידע בעצמה, אינה מקפידה מספיק על טיבו האקדמי ואף אינה מכתיבה את סדר היום המחקרי, היו שציינו כי הקרן משקיעה בניהול ידע ובאיגום הידע ובמובן זה היא מהווה מרכז ידע. מספר מרואיינים הדגישו את החשיבות והייחודיות של קרן שלם כייעודית לקידום המחקר בתחום מש"ה )לעומת תחומים אחרים, דוגמת אוטיזם, שזוכים לתקצוב גם ממקורות אחרים(. למשל: "... )בקרן( הם עושים המון עבודה יזמנו מרכז, ספרייה של כל המבחנים שקיימים ואנשים פיתחו או השתמשו שמתאימים לאוכלוסייה. יש אוסף של מחקרים שנעשו. קשורים לכל אנשי המפתח שעוסקים בתחום ולכן לדעתי הם מרכז ידע... הם גוף שמאגד,... לא חוקרים לבד, אבל הם רואים את הכל... בגלל שהם מממנים, משם באה היכולת, כוח להשפיע והוא מרכז..." )חברי הנהלה / ועדות המחקר(. האחריות שלקחה על אחסון הידע והנגשתו. במסגרת תפקידה זה )כמרכז ידע( נזקפו לזכותה מימון המחקרים והתמיכה בחוקרים, וכן גיבוש מרכז הידע תורם למיצובה של הקרן ומייצר שני תפקידים נוספים/נלווים: ראשית, הקרן נתפסת כגורם "מתכלל" שיכול לגשר )בעזרת הידע שצברה( בין השטח, גופי ידע אחרים וקובעי המדיניות. שנית, הקרן נתפסת כבעלת ידע עשיר שיכול לסייע לה בקידום תפקידיה האחרים. למשל: "... כשמגיעים נציגי הקרן ליישובים, יושבים בוועדות וישיבות... השיח שלהם כולל התייחסויות למחקר, להכשרות, לא רק על המבנה ומה יהיה בפנים. ההתייחסות שלהם כוללת ידע מחקרי" )פיקוח(. היבטים אלו בתפקידה כמרכז ידע ידונו להלן, תוך התייחסות לצדדים שנתפסים כחיוביים בעיני המרואיינים לצד הסתייגויות ובליווי דוגמאות מדברי המרואיינים )ציטוטים נוספים של המרואיינים, המדגימים היבטים אלו, מופיעים בנספח מס' 12(. מימון ותמיכה בחוקרים כל המרואיינים מכירים בכך שהקרן היא גורם שמסייע בקידום המחקר מעצם התקציב שמקצה לכך וההחלטה לקחת אחריות כמממנת המחקרים וכתומכת באמצעות מענקים כספיים בסטודנטים החוקרים את התחום במסגרת תארים אקדמיים. היו שראו זאת לחיוב שכן היא ממלאת חלל שנוצר ולוקחת על עצמה לקדם תחומים שאין מישהו אחר שייקח עליהם אחריות. המימון הוא השלב הראשון בקידום ובהמרצת המחקר בתחום מש"ה. זאת ועוד, מרואיינים מקבוצת האקדמיה ציינו כי בדומה למענקים מקרן רוטשילד או מקרן רש"י שנחשבות קרנות תחרותיות בעלות שם התומכות במחקר בתחום מדעי החברה והרוח.

39 התמיכה הממשלתית בתחום מדעי החברה והרוח, ובמיוחד בנוגע לאוכלוסיות מוחלשות במגמת ירידה ובמצב זה התמיכה מצד קרנות חיונית. כך מתייחס אחד המרואיינים מקבוצת השטח לחשיבותה של הקרן כגורם מממן: "כל מה שנעשה בתחום הקרן מממנת. יש עוד הרבה מה לעשות בתחום...אני לא יודע כמה היא מובילה את המחקר, אבל אין לי ספק שכל החוקרים יודעים שאפשר לפנות, לקבל תמיכה ומשתמשים בה. כל מחקר, כל דבר מרגישים שהקרן מאחוריהם" )שטח/ מסגרות(. היו אף שהדגישו כי העיסוק המתפתח של הקרן בארגון וניהול הידע בתחום, והאופן בו היא פועלת בתהליך אישור המענקים למחקר, תורם למעורבות רבה יותר שלה במהלכי המחקר, כך שהיא אינה רק "צינור" להעברת כספים. למשל: "...מממנת מחקרים ועושה זאת באופן המקצועי ביותר ועדת היגוי והחלטה מנומקת...המיקוד הזה עושה אותה גוף ידע וגוף מוביל מחקר. גם שת"פ נהדרים, לא ברור שיושב כזה צוות שמורכב מכל כך הרבה אנשי מקצוע ודן. כלומר גם איכות ההחלטות בוועדה הזאת היא משמעותית" )פיקוח(. בנוסף, היו שציינו כי מימון מחקרים בתחום ותמיכה בחוקרים ממצב את קרן שלם כמי שלוקחת חסות, אחריות ובעלות על תחום המש"ה וקידומו ומסייעת ביצירת קורטוב של יוקרה לתחום. למשל: "חושבת שזה חשוב, משוכנעת שעצם קיום המחקרים וגם המלגות לתואר שני ושלישי מאוד השפיעו על רמת העובדים בשטח. התחום של מש"ה היה זנוח ולא כאלו שעמדו אליהם בתור, בעו"ס. לא רק הקרן שינתה אבל יש לה מקום חשוב בשינוי, לא נחשב מבוזה ולא ככזה שלא רוצים להגיע אליו ואפילו יוקרתי... מעצם העובדה שיוצאים ללמוד נחשפים לחוברות של הקרן, משפיע על השדה גם אם האופן עקיף... )חברי הנהלה / ועדות המחקר(" מאידך, בודדים הביעו ביקורת על כך שבתפקיד שניכסה לה, הקרן ממלאת מטלות שבהגדרה אינן שלה, ומקצה תקציבים שייתכן שהייעוד שלהם צריך להיות אחר. בהקשר זה, גם אם יש מקום להמשיך ולתמוך במחקר היו מרואיינים שהציעו לשקול ולדייק את האופן בו יש לעשות זאת - אז על הקרן לקחת בעלות על תפקידים נוספים שיבטיחו את איכות המחקר ו"ידייקו" אקדמיים: 18 אותו לתחום העיסוק והמנדט שלה ; מדברי אחת המרואיינות שביקרה את מימון העבודות במסגר תארים "מחקרים הם )=הקרן( צריכים להמשיך ולעשות, לסטודנטים נראה לי מצחיק עצם נתינת התקציב, חושבת שעדיף לתת את הכסף למפגרים. מחקרים גדולים שקשורים לעמדות, שינוי תפיסה חברתית, שילוב בקהילה אלו המחקרים שיכולים לעזור לי" )אקדמיה ומוסדות מכשירים(. ארגון אחסון והנגשה מעבר לעצם פיתוח מרכז ידע, מיוחסת חשיבות הלכה למעשה למאגר הידע כמקור למידע ולמידה. תרומה בהיבט זה עלתה ממרואיינים 19 בקבוצת הפיקוח ומסגרות/ שטח. למשל: "...אני לא מכירה מאוד את התחום כדי לדעת מי הם גופי הידע, אבל המאגר שלהם מאוד נגיש לי.... האתר מאוד נגיש, אפשר לחפש ולהגיע לדברים בקלות" )שטח/ מסגרות(. "לי מאוד נח שהיא מחזיקה ידע, והייתי שמחה לראות אותה ממשיכה ומחזיקה בו גם ללא מימון מחקרים. האתר שלהם מאוד טוב. נח. המקום היחיד שאנשי השטח יכולים לקרוא מחקרים הוא בקרן שלם... צריך...ששם יהיו כל המחקרים, לא רק אלו בהם הם תומכים" )פיקוח(. אחת המרואיינות מהאקדמיה ציינה אף את מאגר השאלונים: "מאחר שהקרן הפיצה את כל הכלים שמופיעים בתזות הוא הפך לנכסי צאן ברזל.... יש מאגר כלי מחקר הגדול ביותר בעברית בתחום והוא נגיש ובאינטרנט..." )אקדמיה ומוסדות מכשירים(. אחת המרואיינות מקבוצת חברי הנהלה ויושבי ראש ועדות המחקר ביקשה למנף אף יותר את עיסוקה באיגום הידע; בלשונו: "מצפה ש)הקרן( תעסוק באיסוף ידע ולא רק ביצירתו. למשל, אם הייתי מקבלת פעם בחצי שנה מקראה שאומרת שהתפרסמו X מחקרים / מאמרים, להרחבה נוספת בנושא זה ראה בפרק מדיניות הקצאה תקציבית למחקר לצד ההתייחסות למאגר הידע כמקור מידע זמין נציין כי רבים מהמרואיינים ציינו כי הם לא נוהגים להיכנס אליו ורבים מהם אף לא זכרו לציין מאמרים שקראו בו או מחקרים שנעשו בתמיכת הקרן. נעסוק בנושא זה בהרחבה בהמשך. 39

40 הבעת עמדות, מצדי גם אם אסא כשר כותב משהו )חברי הנהלה / ועדות המחקר(....זה יכול להיות לא פחות חשוב ומועיל מאשר )מימון( שאלות מחקריות שמעניינות דוקטורנטים" תפקידים נלווים: בעלת גוף ידע ו"מתכללת" בנוסף, כאמור, מרואיינים שונים הזכירו את הידע הרב שהצטבר בקרן, לאור היותה מרכז ידע, ואשר מסייע לה במילוי תפקידה ובקבלת החלטות עם השותפים. למשל: "הקרן נתפסת כגוף ידע ומוביל מחקר, יושבים שם אנשי מקצוע מאוד טובים בתחומם, הרבה ידע, מומחיות וניסיון בעבודה עם אנשים עם מש"ה. יש להם תקציבים ולאורך השנים הם מצליחים לפעול בתחום הקורסים וההכשרה של עובדים באופן נרחב, בצורה משמעותית. הם משפיעים על עובדי השדה והמסגרות לרכוש ידע ומומחיות, הם משאב מאוד משמעותי" )פיקוח(. או בדגש לעיסוקה בתחום הכשרות עובדים, מפי מרואיינת אחרת: מיומן ולעשות קורסים והכשרות נכונים אתה גם משתמש במחקרים )פיקוח(" "גם פיתוח כ"א מיומן עומד כמטרה מכובדת של הקרן. כדי לפתח כ"א היו שייחסו לקרן שלם תפקיד כ"מתכלל" עבודה של גורמים שונים היא נתפסת כמרכזית בתחום מש"ה, וכצומת בין ה"שטח" )מסגרות(, גופי ידע אחרים, וגופים קובעי מדיניות. לקידום עשייה בכל החזיתות לטובת מוטביהם. ובלשון אחד המרואיינים: הממשקים שיש לה ועיסוקה במגוון תחומים נתפסים כמנוף "אני פחות רואה אותם כגוף ידע, אלא יותר כגוף שמתכלל, שהרבה פעמים קשוב לנושאים שהשטח מעלה ושהמטה מעלה... לא מובילים בתחום הידע. הם לא אנשי מקצוע... לא ה"הארד קור" של תחום המש"ה. הם יכולים להיות מחוברים למסגרות כאלו ואחרות אבל אין להם מחויבות או תפקיד ביצועי / יישומי של עבודה בתחום המש"ה. יכולים להוות יזמים של רעיונות בתחום הפיתוח, אבל החיבור חייב להיות עם גופי ידע נוספים ובעיקר עם האגף, או משה"ח, האגף לחנ"מ וגופי ידע נוספים... )חברי הנהלה / ועדות המחקר(" יחד עם זאת, מרואיינות מקבוצת רשויות ציינו כי קיים פוטנציאל גדול יותר להשפעה של המחקר בתמיכת הקרן על המדיניות שאינו ממומש לאור חוסר הכרות עם התחום, ובמילותיה של אחת מהן: "אנחנו מבצעי המדיניות, צריכים לקחת את המחקרים ולבדוק איך הם משפיעים על הייזום של תכניות חדשות ובכל זאת, קיים נתק כמעט מוחלט. אני לא יודעת מה היא חקרה, תוצאות של מחקרים, כל פעם רואה את החוברות, אבל לא מתייחסת לזה כל כך. במקרה הטוב מעיינת... )רשויות(" ומרואיינת אחרת ביטאה ציפייה שיפעלו יותר מול מקבלי החלטות לקידום יישום המחקרים ושימוש בנתוני המחקר כבסיס לקביעת החלטות ומדיניות: "לא תמיד מהמחקרים שנעשו יצאה ועדה או צוות בין-משרדי שליווה את התוצאות. הייתי רוצה מחקרים שיכולים להיות להם השלכות ברורות על מדיניות של הארגונים בשטח וגם של מקבלי ההחלטות והמצביעים על ההחלטות. אני יודעת שהם מיוצגים ומגיעים לכנסת, אבל אני חושבת שהקרן יכולה להוביל מהלכים מקצועיים, והיא מאוד מחוברת לשטח, יכולה להוביל מהלכים אחרים... )שטח/ מסגרות(" תפקידים נוספים וצרכים של השטח אמנם, חלק מהמשיבים הדגישו את חשיבותו של המחקר כמעודד דיאלוג והשפעה על השטח, אך אחת הביקורות שעלו היא שיש מקום להדק יותר את הממשק בין העיסוק המחקרי בתחום )במימון הקרן( לבין המתרחש בשטח, ולקרן יש פוטנציאל גדול לסייע בכך יותר מכפי שעושה היום. מרואיינים מקבוצות שונות התייחסו לשתי הפנים של תפקיד זה שהקרן יכולה למלא: מחד - התפקיד המרכזי - ליווי השטח ומעורבות ביישום ממצאי המחקרים לטובת אוכלוסיית המש"ה )דומיננטי במיוחד בשיח מרואייני השטח(. מאידך, סיוע לחוקרים ולאקדמיה בחיבור לשטח, מושאי המחקר. אפשר לראות בתפקיד הזה היבט אחד ממוקד, של היות הקרן "מתכללת". להלן יידונו שני ההיבטים בליווי דוגמאות מדברי המרואיינים )ציטוטים נוספים של המרואיינים בהקשר זה מופיעים בנספח מס' 13(. 40

41 ליווי השטח ומעורבות ביישום הממצאים רוב המרואיינים, במיוחד מהשטח, הדגישו את חשיבות ה"חיבור" בין המחקרים )והאקדמיה( לבין המסגרות והתכניות הפועלות ב"שטח". עלו מספר תפקידים שקרן שלם יכולה וצריכה למלא )או לקחת בהם חלק( בכל הקשור לליווי השטח בתחום עיסוקה במחקר כולל: ליווי תכניות שטח במחקרי הערכה, פניה לשטח לעידוד יוזמות ונושאי מחקר, הזנת השטח במידע מבוסס התנסות קיים, ויישום ממצאי המחקר. מכיוון שנושא מעורבותה של קרן שלם ביישום ממצאי המחקרים העסיק במיוחד את הקרן הבירור בסוגיה זאת הורחב בראיון ועיקר הרעיונות שעלו בראיונות מוצגים במסגרת נפרדת המוקדשת לכך בפרק. 1. ליווי תכניות במחקרי הערכה - מספר מרואיינים הציעו שהקרן תיתן מענה מחקרי לגורמי שטח אשר זקוקים לליווי והערכה של תכניות שהם מפעילים. למשל: "הייתי רוצה קריטריונים לא נוקשים, שמאפשרים גם למחקרים אחרים, מהשטח, לקבל מענקים. כשהשטח אומר אני רוצה מחקר כזה ושהקרן תבחר את החוקר, ולא שאני אתחיל לחפש אחריו. הייתי רוצה מאגר של חוקרים שכשאני מעלה נושא אז תהיה ועדה שתגיד זה שווה מחקר ואז תעלה אפשרויות לחוקרים... )שטח/ מסגרות(" "הייתי שמחה ש)הקרן( תלווה אותי במע"ש החדש שלי. ואז צריך כמובן לשדך לי חוקר מהאקדמיה או גוף רציני שיחקור... )רשויות(" משתתפי קבוצת המיקוד, ממקצועות הבריאות הדגישו את חשיבותו של המחקר היישומי שיאפשר להם עבודה "מבוססת ראיות"; באופן ספציפי הם ביקשו מידע מחקרי שיסייע להם להעריך האם העבודה שהם עושים היא טובה, אילו פתרונות רלוונטיים וטובים ואלו פחות ויסייע לבחור את הגישה ואופן הטיפול המתאים ביותר. זאת ועוד, הם ציינו כי הערכה מחקרית תספק משוב לעבודתם וגושפנקא לעמדתם המקצועית. אחת המרואיינות התייחסה להקמת יחידת המחקר וההערכה, זה לא מכבר, כאמצעי אשר יקדם ליווי והערכה של תכניות בשטח )אשר נתפסות ממילא במוקד הפעילות של הקרן(: "...עודדתי את הקרן לפתח יחידת הערכה ומחקר של תכניות זה מאוד עוזר. כי אנחנו עושים עבודות חלוץ וכדי להטמיע אותן אני צריכה להביא הערכה של התכנית, צריך יותר מחקרי הערכה.... אני שמחה שלא על כל תכנית צריך לתת החוצה ולקבל הצעות אלא אפשר לעשות זאת בתוך הבית... הייתי רוצה שתהיה הרחבה ביחידה הזאת בקרן, כי הקרן תומכת בתכניות האלה, בעיקר" )חברי הנהלה / ועדות המחקר(. פניה לגורמים רלוונטיים )בשטח ובקרב מקבלי ההחלטות( ועידוד העלאת יוזמות ורעיונות למחקרים רלוונטיים במקביל לסיוע לצרכים העולים מהשטח, היו שהציעו שהקרן תפנה ותעודד יוזמות מחקריות רלוונטיות. למשל: "קול קורא" שהשטח יביא רעיונות למחקרים שהקרן תתמוך בהם. לעשות את החיבור יותר בין האקדמיה לשטח דרך המחקר, כשבכל מקרה הם כבר שם" )שטח/ מסגרות(. "...תמיכה ביזמות מקומית פורצת דרך. אני מכירה את השטח יכולה לזום מתוך השטח, בואו תנו לי תמיכה מחקרית. למשל בנושא אבחון תעסוקתי למפגרים )רשויות(" אחת המרואיינות מקבוצת חברי הנהלה ויושבי ראש ועדות המחקר הציעה שהקרן תפנה ותקיים סקר בקרב המפקחים הארציים, מנהלי שירותים, והם אלו שיגדירו את שאלות המחקר כשהקרן תשרת את צרכי קובעי המדיניות באמצעות מתן מענה מחקרי לשאלות שהם יגדירו. לבסוף, אחת המרואיינות הציעה שהקרן תנצל הזדמנויות לעידוד וייזום מחקר בתחומים חדשים )עפ"י אג'נדה שתקבע( בעקבות מעורבותה במימון פרויקטים קיימים, ובלשונה: "אולי הקרן יכולה גם לדרבן עבודות חדשות שהן לא ממחזרות ובודקות את הקיים. לדרבן דברים ספציפיים, לתגמל אותם... להגדיר מה מעניין אותה, מה צריך לחקור, לדרוש ממני אם פתחתי מע"ש ללוות אותו במחקר.... ללוות פרויקטים שהיא ממילא עושה ותומכת בהם ברשות, פרויקטים חדשים במחקר. אפשר להתחיל לבנות את זה" )רשויות(. 41.2

42 ע" הזנת השטח במידע קיים בהיקפים קטנים יותר עלה גם צורך מהשטח לקבל מידע רלוונטי לתחום העיסוק הספציפי, המבוסס על ניסיונם של אנשי שטח/ מסגרות אחרות, בנוסף על הידע המחקרי. למשל: "... אם זה מחקר שקשור למשהו שקורה בשטח )מתפקידה של הקרן( לעשות את החיבורים לגופים שעובדים בשטח ויכולים לעזור בלמידה ובמחקר" )שטח/ מסגרות(. גם בקבוצת המיקוד של מקצועות הבריאות המשתתפים ביקשו לשתף ולשמוע מה קורה במקומות ובמרכזים אחרים )כולל סטטיסטיקות ומחקרים השוואתיים בין מרכזים( סיוע ביישום ממצאי מחקרים - היבט נוסף של ליווי השטח הוא מעורבות ביישום ממצאי המחקר. מרואיינים מהשטח הדגישו במיוחד את חשיבות תפקיד זה ויש הרואים בו - מימוש התמיכה במחקר - את העיקר. למשל: "בהחלט צריכה להיות מעורבת ביישום ממצאי המחקר. אם עושים מחקר כדי להוביל מהלך צריך לראות שהוא יוצא לפועל. המהלך הוא העיקר בתפקידה של הקרן. כדי לדעת שההשקעה שלה משתלמת או עונה למטרות שהציבה לעצמה היא צריכה להיות מעורבת ושותפה. אחרת היא צינור העברת כספים" )שטח/ מסגרות(. מאידך, אחת המרואיינות ציינה שלדעתה הקרן לא צריכה להיות מעורבת ביישום המחקרים וזהו תפקידם של גורמים מבצעי מדיניות )כמו המוסד לביטוח לאומי(. עוד על תפקיד הקרן ביישום ממצאי מחקרים ראה במסגרת..3.4 חיבור האקדמיה לשטח מצד שני, משיבים מקבוצות אחרות )שאינן שטח(, הדגישו את תפקידה )הפוטנציאלי( של הקרן בחיבור האקדמיה לשטח ובסיוע ב"פתיחת דלתות" של מסגרות שיכולות להוות מרחב למחקר. למשל: "... שיהיה מישהו שיעזור לחוקרים וייצור עבורם קשר עם מנהלי הוסטלים, מי שאחראי על תעסוקה בקהילה, ליווי בשאלה המחקרית. הרעיון הוא לעזור בפתיחת דלת, כי לאנשים יש קושי. במקומות האלה עובדים בלחץ נוראי, והחוקר לא דרוש להם. לקרן שלם יש אמירה במיוחד כשתומכת בתשתיות שיכולה לעזור להם להיכנס" תפקידים נוספים )חברי הנהלה / ועדות המחקר(. היו מרואיינים בודדים שהזכירו צרכים נוספים או תפקידים אחרים שלדעתם קרן שלם צריכה לקחת על עצמה ולקדם לשם קידום המחקר. כולל: 42 הקמת ועדת אתיקה למחקר בתחום: ד היום הקרן לא עסקה מספיק לדעתי בנושא האתיקה, ואנחנו בדור שהנושא הזה מקבל בולטות, לא רק ברמת המחקר, אלא גם ביכולת לפרסם את המחקר. הגיעה הזמן שתהיה ועדת אתיקה של קרן שלם: האם עונה על עקרונות האתיקה, או שיסמכו על רשות השלטון המקומי..." )חברי הנהלה / ועדות המחקר(. תרגום: תרגום מאמרים, כלים ומדדים בינלאומיים לעברית, ותרגום לאוכלוסיות רלוונטיות נוספות במדינת ישראל )תרגום לערבית והנגשה לבעלי מוגבלויות(, ובלשונם של המרואיינים: "הקרן לא מספיק משקיעה בתרגום של חומר בינ"ל, של מדדים בינ"ל סטנדרטים... כלים עדכניים. אם היא רוצה שה"אינפוט" יהיה עדכני, חייבת להקדיש חלק מהתקציב לתרגום חומרים בינ"ל בעלי חשיבות, עם ועדה שתנחה אותה מה כדאי לתרגם. תרגום לא רק לעברית אלא דיגיטלי שגם אנשים עם מוגבלויות יוכלו להשתמש בזה" )אקדמיה ומוסדות מכשירים(. "הקרן עשתה עבודה מבורכת כשתרגמה לערבית חלק מהתזות, המאמרים. כל הכבוד. הם מציינים שהמחקר מתורגם, לפחות התקציר" )שטח/ מסגרות( מעורבות הקרן ביישום ממצאי מחקרים מיקוד בסוגיה המרואיינים נשאלו האם מעבר לתמיכה במחקר באמצעות מענקים כספיים הקרן צריכה להיות מעורבת גם ביישום הממצאים )באופנים שונים(. למרות שרוב אלו שהתייחסו לכך, ציינו כי על פניו זה אך טבעי שהקרן תהיה מעורבת ביישום ממצאי המחקר - בין אם בעצמה או באמצעות מימון ייעודי ליישום בעקבות המחקר - היו ששילבו בדבריהם גם הסתייגויות. שאלה

43 מרכזית, שנותרה פתוחה היא לגבי אופן המעורבות ביישום ועומקו. שניים ציינו כי ההחלטה קשורה להיבט החוקי או לתכולת התפקיד המוגדרת של הקרן )במיוחד בהקשר לניסיונה להשפיע על המדיניות( ובלשונם: "זה נשמע הגיוני שכן, אבל אני לא יודעת איפה הגבולות. צריך לחזור ולבדוק מה הסמכויות שלהם בחוק. פורמלית יש לזה משמעות, לא הייתי רוצה לפעול מעבר לחוק,... אם יש צורך שווה לעשות ועדה ותיקונים לחוק, זה גם תהליך" )חברי הנהלה / ועדות המחקר(. "לא, רגע לא נעשה את זה כזה חותך. יישום ממצאי המחקר נמצא באחריות המדינה והרשויות.... פיתוח דברים שעלו במחקר, ספציפיים, בהחלט כן.... להתערב במדיניות הם עושים את זה יותר מדי.... אני מבינה שהם רוצים לדחוף, בשביל זה יש ארגונים מסנגרים. הם מסנגרים דרך הרשויות, אבל לטעמי הם עדיין ומתערבים יותר מדי במדיניות של העשייה" )פיקוח(. אחת המרואיינות, מקרב חברי הנהלה ויושבי ראש ועדות המחקר, הציעה שקרן שלם תתמקד בהבאת ממצאי המחקר לגורם הרלוונטי במשרד הרווחה, כדי שישקול האם ומה ניתן ליישם מהממצאים ובלשונה: "האנשים שמטפלים במחקר, או בהנהלת הקרן וחושבים שהמסקנות רלוונטיות צריכים לדאוג שהמחקר יובא לידיעת הגורם )הרלוונטי במשרד הרווחה(, לעשות תקציר כולל תובנות, לדאוג שתהיה פגישה בין החוקר לבין מי שאחראי על הנושא בתחום, לנסות ולראות תחת מטריית הקרן האם אפשר לעשות מהלך מעשי של חיבור לעניין הזה. ובהמשך היא מוסיפה: לא מצפה שהקרן תקנה ציוד בהתאם לממצאי המחקר, אבל שתגלגל את השאלה לפתחו מי שמטפל בעניין והוא יכול לבחור )מה לעשות(...חושבת שהיה מקום לצור מצב שהחוקרים, אחרי סיום המחקר יחוברו למי שרלוונטי מבחינת הפרקטיקה...זה דורש זמן של האנשים, אולי בשביל ליישם המלצה כזאת או אחרת צריך להקצות תקציב. לא חושבת שבאחריות הקרן ליישם את הממצאים אבל לפחות לעשות חיבור, שתעשה בחינה עניינית של המחקר" )חברי הנהלה / ועדות המחקר(. שני מרואיינים הסתייגו ממעורבות הקרן ביישום לאור העול הנוסף שיהיה כרוך במעורבות זאת, בין אם בהיבט תקציבי או לאור עומס התפקידים המוטל עליה, במיוחד לאור שיקולי עלות מול תועלת. למשל: "הלוואי, אבל תלוי כמה משאבים זה יגזול מהאוכלוסייה לה הקרן מיועדת. לי יש הרגשה שרוב המחקרים האלה לא נעשה איתם כלום, אין מי שייקח את המסקנות ויגיד בואו נשנה. 3 מחקרים נעשו על השמה חוץ ביתית, מסקנות ברורות מאוד. ובסוף מה שעשה את זה זה רק בג"ץ אחד..." )אקדמיה ומוסדות מכשירים(. "לא יודעת, חושבת שלא )צריכה להיות מעורבת ביישום(, אבל לא בגלל המדיניות.... יש בה כמה אנשים שצריכים לעשות כל כך הרבה דברים. לדעתי לקדם מחקר, השתלמויות, זה מספיק חשוב, את היישום - שיעשו אחרים. יכול להיות שאחד הקריטריונים למימון מחקר הוא שיהיה משהו שיש לו המשך ביישום.... היישום לא חייב להיות באחריות או במימון הקרן" )רשויות(. לעומתם, מרואיינים מהשטח במיוחד, רואים חשיבות ליישום ותרגום ממצאי המחקר לשטח, מתוך תפיסתם הדוגלת במחקר שתפקידו להזין את השטח, במיוחד בתחום פיתוח שירותים. מדבריהם: "זה יכול להיות נפלא אם יש כסף....אם יש מחקר יישומי שנעשה וגוף בא ואומר אני מאמין בתוצאות ורוצה ליישם את המחקר בשטח, שהקרן תתמוך. זה יעודד מפעילים לעבוד בהתאם לשאיפה או לסטנדרט הגבוה ביותר". "לא יודעת אם כדאי שיכנסו לפיתוח מוצרים, אבל יוזמה ופיתוח של שירותים חדשים בוודאי. להיות מובילים של שירותים בתחום. חשוב שיהיו מובילי דעה, להוביל את משרד הרווחה למקומות חדשים, שהעולם הולך אליהם. להיות מובילים של עשייה בתחום בארץ" )שטח/ מסגרות(. "מחקר אף פעם לא נגמר. מגיעים למסקנות נכנס ליישום מקבלים משוב. )צריך( יותר מחקר שטח!" )שטח/ מסגרות( "אולי )כדאי( להקצות תקציב לפיתוח משהו יישומי מהמחקר, כמו מודל לקבוצת התערבות עם ההורים. לקדם יישומים..." )אקדמיה ומוסדות מכשירים( "הקרן היא הגורם המרכזי שמעורב היום במחקר ובסקר....)יחידת ניהול הידע( מנסה לרכז ולאגם את הידע, ולהשמיש אותו. )צריך לעשות עוד בהקשר של( יישום הידע הזה, הנגשתו והשמשתו, בצורה יותר שיטתית. )שיהיה זמין( כשבונים השתלמויות או קורסים...היה צריך להכשיר "קאדר", להקים מעין אוניברסיטה תאגידית, מכון, שילמד את הידע, את העוסקים בשטח. חלק מהתפקידים הם הכשרת כ"א ועובדים, וצריך למצוא את הדרך לחבר בצורה שיטתית יותר" )פיקוח(. בשולי הדברים נציין כי מדד הצלחה מרכזי בתפיסת המרואיינים לכל מחקר הוא מידת היישומיות שלו באוריינטציה לשטח )פרקטיקות( וכגורם השפעה על המדיניות )כפי שיידון בהמשך בפרק העוסק בטיב תרומת המחקר(. 43

44 מדיניות הקצאה תקציבית למחקר התייחסות המרואיינים למדיניות הקצאת התקציב של קרן שלם והשקעתה במחקר מעידים הן על החשיבות שהמרואיינים מייחסים למחקר בתחום מחד, והן על האופן בו הם תופסים את מקומה של קרן שלם בקידומו )כאחד מתפקידיה(. באופן כללי, הרושם הוא שהעיסוק במחקר כמו גם תמיכתה של הקרן בתחום חשובים מאוד ויש להשאיר את התקציב או להגדיל אותו בהתאם לצרכים בתחום זה וכן לאיזונים הרצויים מול תחומים אחרים )כלומר, ביחס לדרישות של תחומים אחרים בהם הקרן תומכת(. נציין כי כל התחומים בהם משקיעה הקרן נתפסים כחשובים לרווחת אוכלוסיית המוטבים, וברור למרואיינים שתמיכה בתחומים אחרים )תשתיות פיזיות, השתלמויות והכשרות( קריטית. הם התקשו להתערב בשיקולי הקרן באשר לאופן הקצאת התקציב בכללותו. באופן ספציפי, כמעט כל המרואיינים לא ידעו כמה מתקציבה משקיעה הקרן בקידום המחקר. כאשר נודע להם שמדובר ב- 2%-3% מהתקציב, 7 מרואיינים )מתוך 21 שהתייחסו לכך, המהווים 33%( הציעו להגדיל את התקציב למחקר, 9 ציינו שהם מתקשים להתייחס באופן קונקרטי לגודל התקציב, אך 4 מתוכם ציינו במפורש שיש להמשיך ולתמוך במחקר ואחד שכדאי להגדיל )והרושם הוא שגם היתר תומכים ברעיון(. לבסוף )24%( 5 הציעו להשאיר את היקף התמיכה במחקר כמו שהוא. אף אחד לא הציע להקטין את התקציב, אך גם מקרב אלו שהציעו להשאיר אותו כמו שהוא או להגדיל עלו לעיתים הסתייגויות, כפי שיפורט להלן. סיבות שצוינו להמשך התמיכה במחקר או הגדלתה מקרב אלו שביקשו להגדיל את היקף התמיכה במחקר או להשאירו כמו שהוא עלו הסיבות הבאות, שדומות מאוד במהותן לטעמים שהובאו בהקשר לחשיבות המחקר בתחום: חשיבות המחקר לקידום הרעיוני של התחום; חשיבות המחקר כבסיס לקבלת החלטות בתחומים רלוונטיים; חשיבות התמיכה מצד קרנות בעולם שבו מקורות תקציב אחרים )ממשלתיים( לחקר התחום הולכים ומדלדלים; התמיכה בסטודנטים כגורם משיכה של כוח אדם איכותי לתחום: משיבים מקבוצות שונות הציעו להשאיר את היקף התמיכה במחקר כמו שהוא )כל עוד הוא לא פוגע בשירותים אחרים בהם הקרן תומכת( כמקור משיכה ותרומה למיצוב התחום. 20 בנספח מס' 14 מובאים ציטוטים מדברי המשיבים בהקשר לכל אחת מהסיבות שהוזכרו. 20 אחד המרואיינים דווקא ציין כי הוא לא חושב שאיכות המחקר והמשיכה למחקר בתחום מש"ה תלויות במענקים. 44

45 הסתייגויות מטיב התוצר המחקרי לצד התמיכה הגורפת בהמשך הקצאת תקציב למחקר מקרן שלם, מרואיינים העלו גם הסתייגויות, לא לגבי עצם התמיכה אלא לגבי טיב התוצר ומהותו והציעו לקיים יותר בקרה על אופן ניצול התקציב בשני היבטים: מוקד העיסוק המחקרי - היו מרואיינים שציינו כי לתחושתם קרן שלם "משחררת" מענקים למחקר בקלות רבה מדי ולא עומדת מספיק על טיבם והרלוונטיות שלהם למוטבי הקרן )היו אף שהשתמשו במילה "ניצול" לתיאור הקשר בין החוקרים לקרן(. למשל: "הרבה פעמים אלו אוניברסיטאות שתופסות טרמפ על קרן שלם. אולי יש לנו אינטרס לקדם את המחקר, אבל אני מרגישה לפעמים בוועדות, שמנסים לעשות נושא ומלבישים אותו על מש"ה וזה יוצא מלאכותי, ולא הנושאים העיקריים שרוצים לחקור" )חברי הנהלה / ועדות המחקר(. בהקשר זה היו כאלו שהציעו לתת יותר דגש לאופן בו המחקר משרת את השטח ואת המדיניות וקבלת החלטות מושכלות בתחום מש"ה. למשל: "צריך להגדיל את התמיכה, ולכוון אותה לשאלות מחקר אופרטיביות )שיתנו מענה לצרכי המשרד( לצד ידע שמעניין את האקדמיה או סטודנטים שעושים תארי דוקטורט כאלה ואחרים" )חברי הנהלה / ועדות המחקר(. "הקרן צריכה להמשיך בנישה הזאת לדעתי, צריכה להפוך אותה ליותר פרקטית, שימושית לקהל היעד... אולי להחליט על תהליך בחירה אחר של מחקרים, קריטריונים, של הנושאים... שתהיה אג'נדה ברורה איזה סוג של מחקרים היא מחפשת...וגם משלב סיום המחקר ומה קורה אתו הלאה, אחרת הוא נשאר על המדף" )שטח/ מסגרות(. ")אם הקרן תשאף להיות( יותר פורצת דרך, ממוקדת ומוגבלת, הקניית ידע, שינוי עמדות, דרבון, ותמיכה בגורמים יזמיים, בשטח, אפילו מול הרשות,...מבחינתי אם זאת תהיה התוצאה, היא צריכה להגדיל... אין בעיה שהקרן תמצב עצמה כיצרנית ידע ומדיניות וכך תתמוך, ואז להגדיל את התקציב. אבל כל הזמן צריך לבדוק האם כך אמנם קורה" )רשויות(. האיכות המחקרית )אקדמית( של התוצר. למשל: "הקרן צריכה להשאיר את התקציב בסדרי גודל כאלו, אבל לשנות את המדיניות: לא כל דכפין..., להיות יותר סלקטיבית..." ובהמשך "אולי יש לתת לפחות, בסכומים יותר גבוהים, צמודים למטרת המחקר ואז אפשר לבחון את האימפקט על מה שהקרן מגדירה. אבל זה דורש שינויים אסטרטגיים ומבניים" )אקדמיה ומוסדות מכשירים(. "השאלה אם יש מישהו שמבין ובוחן. לי מהצד של האקדמיה, בגלל שהקרן לא סלקטיבית וזה צד יפה שלה - בטח יש גם ניצול: דברים שפחות קשורים אולי מקבלים תקציב על חשבון דברים מהותיים. הביקורת שלי היא על הבקרה על הכסף, לא שאני חושבת שצריך לקצץ... מחקר אתה לא יכול לדעת מראש לאן יוביל, איזה שימוש יעשה. לא צריך לקצץ אלא לתת לחוקרים רציניים כדי שהתוצאות יהיו אקדמיות... " )שטח/ מסגרות(. טיעון נוסף, שהעלתה אחת המרואיינות כנגד הגדלת התקציב למחקר היא לשמור על האיזון הנכון בעומס המחקרים על המסגרות, ועל הלקוחים במש"ה כנשוא המחקרים. 45

46 ע" מדדי הצלחה לקרן שלם בתחום קידום המחקר לצד אזכור תפקידים שונים של קרן שלם בקידום המחקר בתחום )אשר פורטו בחלק הקודם(, המרואיינים נשאלו ישירות אלו מדדי הצלחה יכולים להיות לקרן כארגון, שיעידו על הצלחתה בתחום התמיכה במחקר ויסייעו לה להחליט האם להמשיך לתמוך באפיק זה. היו מרואיינים שהרגישו שאין להם מספיק ידע או שהציעו שהקרן תבחן את הצלחתה בתחום קידום המחקר לאור החזון והייעוד שלה. אחת מהן מקרב המרואיינים חברי הנהלה ויושבי ראש ועדות המחקר הציעה לקרן לחזור ולבחון את החוק בבסיס הקמתה ובהתאם האם עיסוקה במחקר מסייע לה בהשגת מטרותיה: "...האני מאמין של הקרן הוא העיקר אם זה הרחבת הידע והמודעות לתחום אז זה דבר אחד, ואז הם צריכים לעשות כל דבר כדי להרחיב את התהודה. אם המטרה היא לבסס מדיניות - הם צריכים לבדוק באיזה מידה ההחלטות של משרדים שונים או אימפליקציות מבוססים על הידע שפיתחו. הקרן צריכה לבדוק את האני מאמין שלה, מטרות לטווח קצר וארוך ומתוך זה יגזרו המטרות של המחקר.... הקרן מעוגנת חוקית, צריכה לחזור לחוק, לבדוק איך משנים / מרחיבים, ובהתאם לכך עושים את המחקר.... לזיכרוני זה היה לפרוץ דרך ולהביא חדשנות וחדשנות זה מחקר" )חברי הנהלה / ועדות המחקר(. לעומתה, מרואיינת אחרת מקבוצה זאת ביקשה לשקול אם יש מקום להרחיב את המנדט של הקרן בכל הקשור לגבולות המחקר ותרומת הידע, ובלשונה: וד המלצה היא לא לעשות דיכוטומיה בין מעונות לקהילה. מבחינתי גם במסגרות מעוניות, האנשים שחיים בהם מתלבטים או זקוקים לאותו סוג ידע שיכול לשמש אנשים בקהילה. למשל האכלה זה לא משנה באיזה מסגרת הוא נמצא. צריך לצור מצב שאנו משתמשים בידע גם לטובת מערכות אחרות..." )חברי הנהלה / ועדות המחקר( מרואיינים אחרים התייחסו למדדי הצלחה אפשריים שונים, בהתאם לתפיסתם עצמם את מטרות הקרן. המדדים האפשריים שהזכירו המרואיינים מוצגים באיור 3 ומפורטים להלן 21 )כולל נקודות חוזק ונקודות לחיזוק(. כל מדדי ההצלחה שעלו משקפים סיבות שצוינו בהקשר לחשיבות העיסוק במחקר בתחום מש"ה. חלקם אף מהווים הד לתפקידי הקרן )כפי שפורטו בפרק זה ובפרק הקודם( ציטוטים נוספים מדברי המרואיינים המתייחסים למדדים השונים מובאים בנספח מס' 15.

47 איור מספר 3: מדדי הצלחה אפשריים לעיסוק קרן שלם במחקר "...התשובה היא במינון, ש)העיסוק במחקר( לא יהפוך למשהו דומיננטי בתפקיד שלה. כלומר, לשמור על התקציב הקיים למחקר, ללכת למקומות שמעניינים את המשרד, משפיעים על המדיניות והיישום בשטח, ואולי גם קול קורא שמשקף את האג'נדה. גם )לתמוך ב(תזנטים ודוקטורנטים כדי למשוך אנשים לתחום" "השימוש במחקרים ולראות אם העמדות משתנות באמת...האם נעשה שינוי. ואפשר )חברי הנהלה / ועדות המחקר(. ששירותים קמים ומתפתחים שלא היו קודם, בעקבות המחקר. שאיכות החיים של אנשים עם מש"ה משתפרת ושיש שינוי מדיניות" )אקדמיה ומוסדות מכשירים(. "אם הקרן בהצהרה, בחזון שלה פועלת לטובת אנשים עם מוגבלויות ושילובם בקהילה, תמיכה במשפחות, שילוב בתכניות תמיכה שונות, אם חלק מהחזון שלה הוא תמיכה עם אנשים במוגבלויות והמחקר משפר את איכות החיים שלהם - התמיכה במחקר ברורה מאליה" )פיקוח( כמות הידע בתחום )תוך הקפדה על איכותו( זהו מדד המשקף את תפקידה של הקרן בקידום פיתוח ידע מקצועי בתחום עיסוקה; לתפיסת מרואיינים במיוחד מתחומי אקדמיה הנושקים למש"ה - הקרן יכולה לבחון את הצלחתה לאור היקף העיסוק המחקרי במש"ה. לראייה, נוצר מאגר גדול של מחקרים וכלי מחקר בתחום מש"ה. זאת ועוד, בתפיסת חלק מהמרואיינים למאגר מאפיינים ייחודיים: המחקרים כתובים בעברית ולפיכך המאגר ידידותי ונגיש יותר לאוכלוסיית סטודנטים ועובדים בתחום. בנוסף, חלק מהמחקרים עוסקים במאפיינים ייחודיים לחברה הישראלית, כלומר מחדשים על פני מחקרים בינלאומיים ורלוונטיים יותר לעבודת השטח שנעשית בארץ. מדברי המרואיינים: "האימפקט הכי גדול של הקרן הוא נושא של עידוד השתתפות במחקר. אם לא הייתה הקרן, יתכן שלא היינו זוכים היום בפרסומים מחקריים בעברית, של סוגיות שונות. היינו מקבלים באופן משמעותי מספר קטן יותר של מחקרים,..." )אקדמיה ומוסדות מכשירים( 47

48 "מדד ההצלחה של קרן שלם צריך להיות שיש הרבה מחקרים שנעשים בתחום, בכלל ושהיא תומכת בהם בפרט...." עם זאת, לצד העלייה בכמות המחקרים והפרסומים, היו שציינו כי יש מקום להקפיד יותר על איכותם )נושא שעלה במגוון הקשרים(. אחת המרואיינות התייחסה בדבריה ליחסי העלות-תועלת בין השתיים: "אחת הבעיות היא המחלוקת בין רצון להיות מעורב ולכלול את כולם סטודנטים, אנשי מעשה וכו', על חשבון האיכויות. ברגע שאתה נותן כמעט לכל דחפין אפשרות לקבל מענק במחקר ואין הרבה תחרות, ו-וועדת המחקרים מורכבת ממיעוט של חוקרים ומיותר עובדים סוציאליים ובירוקרטים של הממשלה, וגם המחקרים יישומים, לא מחקר בסיסי, אז מטבע הדברים חלק גדול מההחלטות שונה משל גופי מחקר אוטונומיים ועצמאיים. יש פה הרבה מאוד שיקולים פרקטיים, פוליטיים, חברתיים. לכאורה, אם רוצים להשיג שותפות מרבית, ואין יומרה להוביל מחקר איכותי שנבדל בתהודה בכתבי עת, אז הם מצליחים להנגיש מידע לקבוצה שמתעניינת..." )אקדמיה ומוסדות מכשירים( אותה מרואיינת הציעה לנקוט במספר מהלכים לשיפור איכות המחקרים: להגדיר "גבולות גזרה" ברורים לתחומי המחקר הרלוונטיים, בהתאם לאג'נדה של קרן שלם; לוודא שמערכת השיפוט של הצעות המחקר תהיה ערובה לאיכות כולל שינוי הרכב הועדה )יותר חוקרים בוועדה ופחות עו"סים(, ושיפוט עיוור. לקיים בקרה על האיכות המחקרית של התוצרים )מחקרים וכלים(. תהודה וחשיפה של ידע לא די לעודד מחקר בתחום ולהגדיל את כמות הידע הכתוב בתחום, אלא נדרש ליצור תהודה למחקרים אלו. לפיכך, מדד נוסף הוא רמת התהודה של המחקרים והחשיפה לידע המצטבר. קרן שלם יצרה פלטפורמה מאגר מחקרים שמאפשרת נגישות למחקרים ולכלים שפותחו לכל מי שיחפוץ בכך. זאת ועוד, מרואיינים בודדים ציינו את פיתוח תחום ניהול הידע וההשקעה בו בקרן כחלק מהמאמץ לפתח ידע ולהנגישו. למשל: "לי מאוד נח שהיא מחזיקה ידע, והייתי שמחה לראות אותה ממשיכה ומחזיקה בו גם ללא מימון מחקרים. האתר שלהם מאוד טוב. נח. המקום היחיד שאנשי השטח יכולים לקרוא מחקרים הוא בקרן שלם.... צריך שיהיה גוף ידע, וששם יהיו כל המחקרים, לא רק אלו בהם הם תומכים" )אקדמיה ומוסדות מכשירים(. עם זאת, לאור ההכרות המוגבלת של רבים מהמרואיינים עם המחקרים, והשימוש המועט במאגר עליו הם דיווחו עולה השאלה האם נעשה די כדי להנגיש את הידע ולעורר תהודה למחקרים בתחום. מדברי המרואיינים, מכל הקבוצות, נראה כי יש עוד מה לעשות בתחום הפצת הידע ועידוד הצריכה שלו והקרן מצופה לפעול יותר הן לפרסום המחקרים והן לתיווך הידע, כלומר לקדם את השיח על בסיס הידע המצטבר בפורומים רלוונטיים בשאיפה שהוא יניע מהלכים ברמת מקבלי החלטות. מיקוד על מהלכי הנגשה אפשריים שהציעו המרואיינים וקהלי היעד הנתפסים כרלוונטיים למחקרי הקרן ראה במסגרת בהמשך הפרק. משיכה של כוח אדם איכותי לעסוק בתחום ומיצוב התחום )יצירת אטרקטיביות( מדד הצלחה נוסף שיכול לשמש את הקרן, לתפיסת חלק מהמרואיינים, הוא רמת ההנעה של חוקרים לעסוק בתחום מש"ה ומיצובו של התחום. זהו היבט נוסף שמשקף חשיפה, מודעות ואטרקטיביות של התחום והנגזרת שלו יכולה להיות כמות ואיכות כוח האדם שבוחר לעסוק ולחקור את התחום. למשל: "מיצוב המש"ה תרומה מאוד משמעותית של קרן שלם. התרומה של קרן שלם היא בחשיפה, עוסקים במחקר, מזמינים הצעות, מפרסמים את הממצאים בכלים פרקטיים, פופולריים, בעברית, זאת התרומה המרכזית הנגשת המחקר, הידע; דווקא החוסר ברירה / קריטריונים חושפת לקהלים שאולי אף פעם לא היו מגיעים לזה" )אקדמיה ומוסדות מכשירים(. 48 אחת המרואיינות הציעה כמדד גם את הרחבת העיסוק במחקר בנושא מש"ה לחוקרים מדיסציפלינות אחרות.

49 לצד אלו שהזכירו את תרומתה של הקרן להגדלת היקף העוסקים במחקר בתחום מש"ה היו שהטילו ספק בכך שהתמיכה הכספית היא שמניעה מחקר בתחום, שכן לדבריהם כדי לעסוק במחקר נדרשת תשוקה פנימית לחקר ולמושא המחקר, ולכן או שיהיו חוקרים שכלל לא יפנו לקרן או שהמענק במתכונתו הנוכחית - "מבוזבז". בנוסף, באופן כללי, במגוון השיקולים שעומדים לעיני הקרן נראה שהענקת תמיכה למחקרים כאמצעי משיכה של כוח אדם איכותי לתחום הוא בין האחרונים במדרג. השפעה על התנהלות ה"שטח" בהתאם לטענה שהמחקר חשוב לשם קיום דיאלוג ולמידה הדדית מול השטח, מרואיינים מקבוצות שונות ציינו כמדד הצלחה את הפוטנציאל של העיסוק במחקר לחזור ולהשפיע על המתרחש בשטח, ליישם ולהטמיע את הממצאים. בהקשר זה, ציינו חלק מהמרואיינים כי יש מקום לבחון באיזו מידה המחקרים שהתקיימו אמנם מוכרים בשטח ומסקנותיהם ברות יישום. כמו כן, חלק מהמרואיינים הזכירו כי הקרן יכולה לחזק את תפקידה כמתווכת בין המחקר לשטח )בהתאם להצבעה על כיווני הפעולה, תפקידים נוספים וצרכי השטח שצוינו בחלק הקודם(. למשל: "המחקר בפני עצמו הוא לא מטרה ולכן אם זה לא יישומי, אפילו בהדרגה ולא במיידי, זה הרבה פחות רלוונטי לנו. הקרן אומרת שהיא מנסה לקדם את היישומיות... יכולה אולי להיכנס עוד יותר לפעולות תיווך בין מחקר לשטח" )חברי הנהלה / ועדות המחקר(. רוב המרואיינים הדגישו את היישום והשימוש בממצאי מחקרים בטווח הקצר )גם אם לא המיידי(. לעומתם, למרואיינים מקבוצת האקדמיה, היה חשוב להדגיש כי לעיסוק במחקר יכול להיות אפקט על השטח ועל המדיניות בעתיד גם אם אין לו השלכות יישומיות מיידיות, והעיסוק במחקר חשוב גם אם אין לו תרגום מעשי בטווח הקצר. למשל: "מחקרים הם השלב המקדים של החשיבה וההתבוננות המעמיקה שנמצאת בדיאלוג עם התכניות היישומיות. בעיני מחקר מאוד חשוב, אי אפשר להיות רק בעשייה.... צריך להבין אידיאולוגית שזה )=המחקר( מקום מאוד חשוב, ופחות לחבר את זה ליישום,... להבין שהמחקרים יעזרו לתהליכים לטווח ארוך.... תהודה שתשקף ידע רלוונטי, חשוב וחדשני... אולי מחקר שיגיד מה )נכון, עדיף, צריך לעשות(, ואולי גם לשנות את המדיניות אם אנשים ידעו משהו אחר..." )אקדמיה ומוסדות מכשירים( השפעה על מדיניות בדומה לציפייה להשפעה של המחקר על הפרקטיקה, על המתרחש בשטח, מרואיינים בודדים, הציעו כמדד הצלחה השפעה על המדיניות כלומר תרומה של המחקרים לתהליכי קבלת החלטות ולגיבוש תפיסות שיקבעו את כיווני המענה השירותים שהשטח צריך לתת. בלשונם: "בעיקר דברים שתומכים בפיתוח, מדיניות, קביעת מדיניות וגיבוש תפיסות, קידום השירותים לאנשים עם מוגבלות שכלית. זאת החובה של כולנו, גם של הקרן....הכוונה לאיזה כיוון וסוג שירותים אנחנו מובילים את המדיניות,... קשור ליכולת שלנו להשתמש במחקרים כתומכי החלטות על פיתוח שירותים..." )פיקוח(. "מדדי הצלחה של הקרן צריכים להיות היישומיות של המחקר, היכולת לתרגם ממצאי המחקר לשפת השיח, לפרקטיקה... למשל, מחקר האכלה... הגיע אלי כמנהל ודרש שינוי ברמה מערכתית, נדרשה מעורבות והנחייה שלי לגבי המערכת... )חברי הנהלה / ועדות המחקר(" מהלכים להנגשת הידע המצטבר במחקרים וקהל יעד רלוונטי מיקוד בסוגיה "היום מנגישים בניוזלטר, כנסים, פלטפורמה של מאגר הידע עם כמה שיותר פונקציות.... יש קטלוג של המוצרים, מאוד נחמד, אולי גם את הקטלוג המחקרי כדאי היה להכניס לשם.... היום 49

50 אינטרנט )מנצח(. צריך לדאוג שבגוגל תהיי בסדר עדיפות מספיק גבוה" המחקר( )חברי הנהלה / ועדות המרואיינים הזכירו שני אמצעים עיקריים בהם עושה כיום קרן שלם שימוש לצורך הנגשת הידע המצטבר במחקרים בהם היא תומכת: מאגר הידע באתר של הקרן וחוברות הכוללות תקצירי מאמרים )חלק מהמרואיינים הזכירו חוברות ייעודיות ואחרים ציינו שתקצירי המאמרים מופיעים בעלוני הקרן(. באשר למאגר שבאתר, מחד הוא נתפס כפלטפורמה מצוינת שמאפשרת גישה למחקרים במלואם ולכלי מחקר בעברית )היתרון בזמינות וב"ידידותיות"(. מאידך, לדברי המרואיינים הוא רלוונטי רק עבור מי שיודע שמידע זה קיים שם ונכון לחפש מידע באופן אקטיבי. לפיכך, עלו חששות שהוא לא מגיע לכל פוטנציאל המתעניינים וכן שבשגרה השוטפת אין פנאי לקהל יעד פוטנציאלי )במיוחד עובדי השטח( לצרוך את המידע. טענה דומה עלתה ביחס לחוברות: הן מגיעות רק לגורמים אשר בקשר עם קרן שלם )בעותק פיזי או למייל(. בנוסף, לא כל המרואיינים זכרו שראו בחוברות אשר הגיעו אליהם מהקרן תקצירי מחקרים. עדות לכך עלתה בקבוצת המיקוד של גורמים ממקצועות הבריאות, שלמרות שתפסו עצמם כקהל יעד רלוונטי למחקרים לרוב לא הכירו את המחקרים או את המאגר של קרן שלם. הם הציעו לשלוח להם מידע על פרסום מחקרים רלוונטיים למייל. לבסוף, עלתה ביקורת לגבי מתכונת הפרסום: מספר מרואיינים ציינו שהאופן בו מוגש התקציר בחוברת יוצר רושם שהמחקר לא מעמיק ואיכותי מספיק. מעבר לכך, כל המרואיינים המליצו לנקוט באמצעים אחרים, אקטיביים יותר באופיים, בהנגשת ממצאי המחקר לגורמים הרלוונטיים, באופן מותאם לקהלי יעד שונים. שתי ההצעות הנפוצות יותר הן: קיום כנסים וימי עיון מבוססים ממצאי מחקר הכוונה לקיים ימי עיון שבליבם ממצאי מחקרים שנתמכו ע"י קרן שלם. מרואיינים שונים הציעו מסגרות שונות לקיום ימי עיון מסוג זה: כלליים )לאוכלוסייה מגוונת(, ייעודיים לקבוצת מטפלים מסוג מסוים )למשל פיזיותרפיסטים( ומותאמים למסגרת שטח אחת ספציפית )מותאמת לצרכי הלמידה הספציפיים של הצוות שם(. כנסים וימי עיון מבוססי מחקר מתאימים במיוחד לאוכלוסיית השטח וכן לדרגי ביניים ברשויות המקומיות ובפיקוח. שניים מהמרואיינים הציעו לשלב כוחות עם גורמים מהאקדמיה בהפקת כנסים וימי עיון מסוג זה, כשהרווח הצפוי הוא תוקף מחקרי נראה וכן גישה לקהל יעד פוטנציאלי נוסף. שילוב ממצאי מחקרים עדכניים במסגרת ההכשרות וההשתלמויות בהן קרן שלם תומכת. "דחיפה" של עיקרי ממצאי מחקרים רלוונטיים )גרסה מותאמת( למקבלי החלטות/ בפורומים רלוונטיים: "...שהמחקר יובא לידיעת הגורם )במשרד הרווחה(, לעשות תקציר כולל תובנות, לדאוג שתהיה פגישה בין החוקר לבין מי שאחראי על הנושא בתחום..." )חברי הנהלה / ועדות המחקר( ")לגבי העברה והרחבת ידע( אפשר לעשות למשל, שולחנות עגולים בהשתתפות כל הגורמים: מגזר שלישי, רשויות, משרד, אוכלוסייה )ולדון בממצאים(" )חברי הנהלה / ועדות המחקר( "כשיוצא מחקר שיש לו ערך לעובדי השטח מציעה להעביר אותו כמסמך ולעניין את הרשויות.... לבוא ולהגיש את זה או לשלוח אישית" )פיקוח( "כשהם משתתפים בוועדות היגוי הם יכולים יותר לשים לב ולדבר על מחקרים בתחום,... סביב שולחן כזה אפשר להביא נייר, עם מחקרים שנעשו אחרונים. ואז אדם יודע ונשאר לו בראש. פלוס נוסף זה שזה נעשה באופן בינ"א, בוועדה ולא במייל המוצף. כל מיני ועדות היגוי שנציגי הקרן שותפים בפיתוח שירותים בעיקר" )פיקוח( מרואיינים בודדים או מרואיין יחיד הציעו לפעול גם באפיקים הבאים: 50

51 תקשורת המונים )טלוויזיה( שתאפשר חשיפה של הקרן ופועלה לציבור הרחב. לחייב את החוקר לכתוב ולהציג גרסאות שונות של ממצאי המחקר המותאמות להפצה ופרסום בפורומים שונים: "...חלק מההצלחה יכולה להיות פרסום בכתבי עת טובים. במקביל, מי שמקבל )מענק( צריך לדאוג לפרסם בעיתונות היומית, לעשות יום עיון, לפרסם בכתב עת בעברית, לצור סיכום מחקר נגיש בוורסיה להורים ולאנשי מקצוע בעברית. להנגיש את מה שעושים לציבור הרחב, לאדם הממוצע.... אני אשמח אם אצטרך להתחייב,...אני אבוא לאן שתגידו לי ואציג באופן פשוט כדי שגם הורה או חוקר מתחום אחר ידע לקחת את זה ולקבל משם נקודות. חשוב" )אקדמיה ומוסדות מכשירים(. לקדם נציגות בקהילות ידע: "...אולי להתחבר לקהילות ידע של משרד הרווחה, לפי תחום הרווחה...ולפרסם שם את המחקרים, במלואם, לא כקישור. אני לא הצלחתי להיכנס לקישור" )אקדמיה ומוסדות מכשירים( הרושם הכללי הוא שקהל היעד לממצאי המחקרים רחב ומגוון, החל מאלו שנוגעים בעיסוקם השוטף באוכלוסיית המש"ה וכלה בכלל אוכלוסיית מדינת ישראל )היו שהציעו לצור גרסאות ממצאים שונות, מותאמות לקהלי היעד השונים(. 15 מתוך המרואיינים התייחסו באופן קונקרטי לקהל היעד הרלוונטי לדעתם וכך גם משתתפי קבוצת המיקוד )כולם אנשי מקצועות הבריאות(; בלטו במיוחד - כקהל יעד אנשי ה"שטח": הוזכרו מפעילי השירותים, ואנשי מקצועות הבריאות )שרואים גם את עצמם כקהל יעד רלוונטי(, הרווחה והחינוך כולל: מטפלים סיעודיים ואחרים, מרפאים בעיסוק, קלינאי תקשורת, עו"סים, פסיכולוגים, צוותי חינוך, גורמי מקצוע בהתפתחות הילד, ובאופן כללי כל הנמנים על הצוותים שעובדים או נמצאים בממשק עם הלוקים במש"ה. אחד המשיבים הסביר כי לאור השחיקה הרבה בעבודה אנשי המקצוע רעיונות, חידוד של "מה אנחנו עושים"...להזנה שלהם.... המטרה היא לתת רעיונות חזרה לשטח" )אקדמיה ומוסדות מכשירים(. "זקוקים למחשבות, קבוצה נוספת שנתפסת כדומיננטית כקהל היעד היא קובעי המדיניות )הוזכרו ע"י מספר מרואיינים, מהקבוצות השונות( כולל: גורמי משרד הרווחה, עובדי הרשויות המקומיות ומפקחים בתחום המש"ה. מעבר לכך, 6 ציינו שכלל האוכלוסייה היא קהל יעד רלוונטי )בולט במיוחד בקרב המרואיינים מהפיקוח(, 4 שמשפחות המוטבים רלוונטיות )בקבוצת המיקוד של גורמי מקצועות הבריאות היו חילוקי דעות האם הן קהל יעד רלוונטי(, ו- 3 שהמוטבים עצמם, מקבלי השירותים, הם קהל יעד רלוונטי )הוזכר ע"י מרואיינים מהשטח ומהפיקוח(. לבסוף, 3 הזכירו את גורמי האקדמיה / סטודנטים כקהל יעד רלוונטי למחקרי הקרן. 51

52 טיב תרומת המחקר )בפועל וכפוטנציאל( פרק זה עוסק באופן בו צריך, לדעת המרואיינים, להסתכל ולבחון מה תרומת המחקר, הלכה למעשה על סמך מדדי הצלחה למחקרים בהם תמכה הקרן )בחלקו הראשון(, וכפוטנציאל תוך פירוט מגוון השיקולים שצריכים לעמוד לנגד הקרן בהחלטה על תיעדוף בין בקשות להענקת תמיכה במחקרים )בחלקו השני(. למעשה, אלו שני אופנים להסתכל על טיב תרומת המחקר בעיני המרואיינים "אחרי" )במה נמדדת הצלחת המחקר(, ו"לפני" )למה עדיף להקצות את התקציב(. בחלק השני אף יובאו עמדות המשיבים לגבי ייזום נושאי מחקר )באמצעות קול קורא למשל( המשקף ביטוי לקביעת סדרי עדיפויות לתמיכה במחקר בהיבט הנושאי. מדדי הצלחה למחקרים המרואיינים התבקשו להציע רעיונות כיצד ניתן להעריך את האימפקט / האפקטיביות של המחקרים השונים בהם תמכה הקרן, כלומר להצביע על מדדי הצלחה לבחינת המחקרים. לאחר מכן, הם התבקשו להביע את עמדתם ביחס למגוון מדדים אפשריים שעלו בסקירת ספרות מוקדמת כולל: 1. הגדלת הידע התיאורטי ותרומה לגוף ידע; 2. הגדלת הידע המעשי, הפיכת המחקר לכלי יישומי והשפעה על שינוי בפרקטיקה; 3. השפעה על שינוי במדיניות; 4. תרומה לשיפור באיכות החיים של המוטבים ורווחתם, שיפור אפקטיביות של שירותים מוצעים, וקידום איכות החיים והבריאות )תוצר של השינוי בפרקטיקה ובמדיניות(; 5. מיצוב המש"ה כנוכח בחברה הישראלית )תרומה להכרות עם האוכלוסייה ויצירת עמדות חיוביות כלפיה(. "המדד האמיתי בעיני הוא לא תוספת לידע האנושי, אלא שעושים עם זה משהו שיש לו רלוונטיות לחיי האנשים או למערכות שעובדות" )חברי הנהלה / ועדות המחקר( מדד הצלחה מרכזי שבלט בהצעות המרואיינים עצמם הוא מידת היישומיות של המחקר. לרוב המרואיינים מיקדו את היישומיות בהיבט של הפקת תובנות מחקריות שיתורגמו לפרקטיקות בשטח )מדד מס' 2 ברשימה לעיל(. עם זאת, היו כאלו שהזכירו את מדד היישומיות גם בהקשר לעיצוב המדיניות כלומר הפקת תובנות מחקריות שישפיעו על ההחלטות לגבי תכנון שירותים ופיתוחים עתידיים, כלומר שבסופו של דבר גם כן יתורגמו לפרקטיקה )מדד מס' 3 ברשימה(. ציטוטים מדברי המרואיינים המתייחסים למידת היישומיות של המחקר בשני היבטים אלו כמדד הצלחה למחקר מובאים בנספח מספר 16. מידת היישומיות של המחקרים באוריינטציה לעבודת השטח הוזכר על ידי מרואיינים מכל הקבוצות. בדבריהם הם ייחסו חשיבות להתכנות היישומית של המחקרים באופן כללי, וכן לפוטנציאל ההשפעה על: שיפור השירותים הקיימים, פיתוח שירותים חדשים, פיתוח כלים ושיטות טיפול, בחירה בין גישות שונות, תכני הכשרות וקורסים ומקצועיות העובדים בתחום. במובן זה, מחקרים אחרים מדעיים באופיים שנועדו להגדיל את הידע התאורטי הקיים, או אפילו מחקרי עמדות שנועדו לבחון תפיסות לגבי האוכלוסייה נתפסים כפחות תורמים. 52

53 מידת היישומיות כמדד מרכזי להצלחת המחקר עולה בקנה אחד עם תפיסת תפקידה של קרן שלם כמי שצריכה להיות מכוונת )כתומכת במחקר( לשטח ולסייע בהידוק הממשק )הדו-כיווני( בין המחקר לשטח )להרחבה ראה פרק 2 העוסק בתפקידי הקרן(. מעבר לכך, כאשר הוצגו בפני המרואיינים המדדים אשר ברשימה רובם תפסו את ה"תרומה לשיפור באיכות החיים של המוטבים ורווחתם, שיפור אפקטיביות של שירותים מוצעים, וקידום איכות החיים והבריאות" )מדד מס' 4( כפועל יוצא של יישומיות המחקר )בשטח או כתוצאה מהשפעה על מדיניות( ולכן לא ראו בו מדד מובחן. באשר למיצוב המש"ה כנוכח בחברה הישראלית )מדד מס' 5 ברשימה( הוא נתפס כמדד חשוב, אך פחות ביחס למדדי היישומיות. לבסוף, המדד המתמקד בהגדלת הידע התיאורטי ותרומה לגוף הידע נתפס כחשוב מאוד בקרב רוב המרואיינים מקבוצת האקדמיה, אך פחות בקרב מרואיינים אחרים. מרואיינים מקבוצת האקדמיה הדגישו את חשיבותו של הידע התיאורטי/ ידע מדעי/ ידע חדש. הם אף ביטאו הכרה בכך שיכול להיות קשר בין ידע תיאורטי ליישום, שכן מחקר תיאורטי יכול להניע שינויים בפרקטיקה ובמדיניות בטווח הארוך גם אם הם אינם גלויים בטווח המיידי. ציטוטים מדברי המרואיינים המתייחסים לחשיבותו של הצטברות ידע תיאורטי כמדד הצלחה למחקר מובאים בנספח מספר 16. נציין כי בודדים הציעו כמדד הצלחה נוסף )לאלו שברשימה( את רמת החשיפה והתהודה של המחקר, שלעיתים מהווה תוצאה של טיבו האקדמי, הערך המדעי והרלוונטיות שלו, למשל: "דרך אחת לבחון את האפקטיביות של המחקרים היא לבדוק אם הם פורסמו.... )זה מעיד על כך ש( היה מספיק טוב, אמירה שמעניינת קהילה רחבה" )אקדמיה ומוסדות מכשירים( "עצם הפרסום, הז'ורנל שבו התפרסם..." )אקדמיה ומוסדות מכשירים( "עוד קריטריונים הם כמה המחקרים האלו יגרמו לאנשים להתעמק בתחום" )חברי הנהלה / ועדות המחקר( סדרי עדיפויות וקריטריונים לתמיכה במחקרים המרואיינים נשאלו האם קרן שלם צריכה לקבוע סדרי עדיפויות בהענקת תמיכה למחקר באופן כללי, ולפי מספר קריטריונים ספציפיים כולל: נושא המחקר, סוג המחקר )מחקר, עבודה אקדמית, משהו אחר(, הגוף החוקר/חוקרים. הדעה הרווחת הייתה כי הקרן צריכה לקבוע סדרי עדיפויות, בעיקר בהינתן שהתקציב הכולל מוגבל, על בסיס האג'נדה של הקרן. למשל: "... צריך לקבוע סדרי עדיפויות. לא יכולה לייצר את הקריטריונים עבור הקרן, אלא הקריטריונים נוצרים מתוך האוכלוסייה איתה עוסקים והמחקרים צריכים להיות לרווחתה" )חברי הנהלה / ועדות המחקר(. "סדרי העדיפות צריכים לנבוע ממדיניות הקרן... לחקור דברים שעושה, לייצר ידע חדש בתחום, לפרוץ" )רשויות( שני מרואיינים, מאגף הרווחה, הציעו שנושאי המחקר וסדרי העדיפויות יקבעו ע"י גורמים במשרד הרווחה, כצרכנים פוטנציאלים של הממצאים, ובלשונם: "כמתודה כדאי שבכל תחום תוכן נגדיר מטלת מחקר או בדיקה שרוצים לפתח.... הייתי שמחה לעשות תהליך מסודר של בדיקת נושאים שמעניינים אותנו )משרד הרווחה( כנושאי מחקר. לא בהכרח ענק וגדול אלא דברים ממוקדים אופרטיביים שמטרידים אותנו, את אלו שעוסקים בדבר. פחות מעניין אותי עזרה לחוקר באוניברסיטה, אלא יותר לאנשים בשטח במערכות שלנו, בעיקר לדרג המפקחים הארציים שצריכים להיות מובילי ידע ותוכן.... מעדיפה )שיתקיים( סקר עם המפקחים הארציים, מנהלי שירותים ובעצם לצור מצב שאתה עונה לשאלת מחקר אופרטיבית, נקודתית...לקבוע את סדרי העדיפויות, מתוך המערכת....להגיד המערכת המקצועית קבעה, אלו הסוגיות שמעניינות אותה, מי מציע מה כדי לפתור את העניין הזה. זה לא אומר שאני רוצה לנעול לגמרי את האפשרות שאנשים יפנו, הייתי מתחילה בחצי חצי ומתקדמת תוך כדי תנועה. ככל שאנשים ירגישו שזה )הממצאים( עוזר להם הם ישתמשו יותר )בשירות הזה(" )חברי הנהלה / ועדות המחקר(. 53

54 "קול קורא זה התפקיד של האגף לא של הקרן, ליזום מחקרים עפ"י צורכי השטח. מה שאנחנו יכולים לעשות זה כאגף לפנות לקרן ולהגיד לה לעודד מחקרים בתחום הפיזי..." )פיקוח( בודדים הציעו לשמור על גבולות גמישים יותר בקביעת סדרי העדיפויות כדי לאפשר מחקר בנושאים רחבים יותר מאלו שבמנדט הישיר של הקרן. למשל: "לא צריכים להיות סדרי עדיפויות למחקר, זה טוב שכל אחד מגיע מהמקום שהוא צריך. זה בעצם השטח. כשאת מגבילה זה נעשה לפי עיני ראות הועדה שמגבילה וזה לא נכון לדעתי. לא לפי סוג ולא לפי תוכן זה מאפשר יותר מגוון" )פיקוח( באשר לקריטריונים לתעדוף, קריטריון מרכזי שבלט בשיח ה"ספונטני" )לפני הבקשה להתייחס לקריטריונים ספציפיים( הוא נושא המחקר ובמיוחד הרלוונטיות שלו לאג'נדה של הקרן מחד ומידת החדשנות שבו מאידך למשל: "צריך ללכת על חדשנות ויזמות. לחקור שיטות חדשות שאנחנו מאמצים אלינו וצריכים לוודא שהן השיטות הנכונות. כל טרנד חדש שאנחנו מממשים חשוב שיהיה לנו מחקר מלווה" )פיקוח( "יש כל כך הרבה מחקרים שהתוספת השולית שלהם קטנטנה ואנחנו לא משתמשים בזה בכלל" )חברי הנהלה / ועדות המחקר(. היבט משמעותי נוסף שהתייחסו אליו הוא ההתכנות היישומית של המחקר לעומת תרומתו האפשרית של מחקר בסיסי. שני הקריטריונים האלו ידונו בהרחבה בהמשך. מרואיינים בודדים הזכירו את האיכות המחקרית, או טיב המחקר כקריטריון חשוב לתעדוף. קריטריונים אחרים שהוצגו למרואיינים - כולל הגוף החוקר וסוג המחקר - נתפסו כפחות משמעותיים בהחלטה לגבי סדרי העדיפויות. עם זאת, עלו עמדות שונות לגבי חשיבות התמיכה בדוקטורנטים ובמסטרנטים במסגרת המענקים שמחלקת הקרן )ועל כך - בהמשך הפרק(. באופן כללי, מהתייחסות המרואיינים והשונות בדגשים ביניהם עולה כי גם שאלת התעדוף באשר לנושא, לחוקר, לטיב המחקר ולהשלכותיו - משקפת מתח בין פריזמה "מכוונת שטח" לבין פריזמה "מכוונות מחקר", הבא לידי ביטוי בהיבטים ובניואנסים שונים. היבטים אלו מוצגים באיור מספר 4 ויתוארו בהמשך הפרק, 22 תוך הבאת דוגמאות מדברי המרואיינים. הרושם הכללי הוא כי למרות שצריך לקחת בחשבון את שתי הפריזמות ולמצוא את האיזון ביניהן, יש העדפה מסוימת, לפחות מעבר לכלל המרואיינים שנבחרו, להתבוננות מפריזמת השטח. נטייה זאת עולה בקנה אחד עם מדד ההצלחה הדומיננטי - מידת היישומיות של המחקר כפי שתואר בחלק הקודם. איור מספר 4: תיעדוף בקשות כמשקף מתח בתפיסת עולם ציטוטים נוספים, מדברי המרואיינים המדגימים את התייחסותם לקריטריונים שונים לתעדוף בין בקשות למענקי מחקר מובאים בנספח מספר 18.

55 "קשה להגיד איזה )סדר עדיפות( מדיניות? יישומים? לא חייב. יכול להיות גם מחקר למידה עם תוצאות מאירות עיניים. למשל: הנושא של הזדקנות נחקר רק בשנים האחרונות, ולא מספיק. יש דעה שהם מזדקנים מהר יותר מאוכלוסייה רגילה ואין מספיק מחקרים.... כל מידע מבסס מדיניות בסופו של דבר" )פיקוח( "עד היום )נתנו עדיפות ל(מחקרים עם השלכות יישומיות ופחות מחקר בסיסי, וזאת שאלה פילוסופית. האג'נדה הייתה שמהמחקר יצא טיפול או יישום לגישות לטיפול. חושבת שצריך להיות גם מחקר בסיסי וגם מחקר יישומי, מידה של איזון כי המחקר היישומי מתחיל מהמחקר הבסיסי. מחקר בסיסי הוא כזה שהסוף שלו לא אומר שיש השלכה על גישות בטיפול, או על מדיניות, אלא להבין יותר לעומק את מצוקת המשפחות, מאפיינים בתסמונת דאון... זאת שאלה של הגדרה עצמית שלהם. אני מהאקדמיה,... זאת זכות של קרנות לקבוע אג'נדה" )אקדמיה ומוסדות מכשירים( תעדוף לפי נושא המחקר לסוגיית הנושא התייחסו 11 מרואיינים כמעט כל המרואיינים מקבוצת חברי הנהלה ויושבי ראש ועדות המחקר וכן מאנשי השטח ובודדים מקרב הפיקוח והאקדמיה. באופן כללי מרואיינים מקבוצה חברי הנהלה וכן מרואיינת מקבוצת האקדמיה הציעו לתעדף נושאים אשר תואמים לאג'נדה של הקרן )אותה יש אולי מקום לחדד יותר( ואשר מוגדרים במסגרת תחומי עיסוקה, למשל: ")בחירת הנושא וקריטריונים אחרים( קשורה למדיניות של קרן שלם; אין לה מדיניות מחקר, למעט זה שהמחקר צריך היות בקהילה, ועם מש"ה. אין לה מדיניות שקובעת סדרי עדיפויות בנושאים למשל: מבוגרים-צעירים, תעסוקה-מגורים, משפחה או שירותים. אפילו אין קדימויות בין ערכים. עד היום אני לא יודעת מה הערכים המובילים אותם: הכלה?!, דירות עד 16:00?!, מדיניות משלהם או מדיניות הממשלה?!....כשאין קוים מנחים קשה להתוות מחקרים בתחומים מסוימים, זה יותר תגובתיות למה שאנשים רוצים. רוב גופי המחקר שמממנים יש להם מדיניות....אני לא יכולה להכתיב מדיניות לגוף אחר, זה לא אתי...שני הנושאים הכי משמעותיים לטעמי בעשור הקרוב הם ההחלטה לא לקלוט אנשים במוסדות או בהוסטלים, ולפתח שירותי קהילה ודיור קהילתי בדירות קטנות, דיור נתמך... בתוך זה יש נושא נגישות, הכלה ועוד" )אקדמיה ומוסדות מכשירים( בהקשר זה ציינה מרואיינת אחרת כי קיימים נושאים רלוונטיים מתחום הבנייה - שהם אינם מחקריים בהגדרתם אך חשוב שיהיה לשטח מידע מסודר בעניינם ובלשונה: י" ש דברים שהם לא מחקר "פרופר" וחסרים מאוד בשדה ואין איפה לשים אותם. למשל חוברות של נהלי בנייה שנותנות לנו כיוונים מדהימים של בניית מע"שים, מרכזי יום וכו'. גם בנושא של מבנים היה מחקר או שניים לגבי אופי המבנה מול רווחת התושבים ואני חושבת שיש לזה מקום" )חברי הנהלה / ועדות המחקר( 55